הכל בגלל אותו החיוך-חלק ג'

אני ממש מצטערת שהרבה זמן לא כתבתי לכם פשוט לא היה לי זמן..אבל עכשיו שאני
פנויה נפצה אותכם..

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - --
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -


הלכתי לישון בהרגשה מעולה הרגשה כפיית וכשהתעוררתי נעצו בי 8 עניים כן כן...החברות
שילי רצו לדעת הכל..פשוט כל פרט ופרט סיפרתי להם ופשוט הייתי בעננים..זה כל כך כיף
שמישו אוהב אותך חושב עלייך כל שנייה..אבל את ההרגשה הם הרסו מיד בזה שאמרו לי
שעידן הוא....

מה?????????? צעקתי...עידן לא יכול להיות כזה אתם בנות שקרניות אתם מקנאות זה מה
שאתם..לא הקשבתי להם ופשוט יצאתי מהחדר בריצה..רצתי רצתי..הרחק משם לא יודעת לאן
אבל רצתי..הגעתי למקום שומם..מקום חשוך ומפחיד..ישבתי על סלע ניסתי לא לחשוב על זה
אבל זה פשוט חזר וחזר לי כל רגע ורגע זה עבר לי בראש כמו תקליט..: "עידן הוא לא
הבחור שאת חושבת שהוא הוא לא נאמן לך.."

" לא נאמן לך"..לא נא.." נרדמתי אחרי שבכיתי כל כך הרבה ..אחרי שחשבתי כל שניה ורגע
על המשפט הזה פשוט נרדמתי בין הסלעים ובמקום הכל כך מפחיד הזה....

לא ידעתי מה עובר על החברות שילי באותו רגע..לא היה לי אכפת מכלום רק רציתי לדעת אם
הוא..אם עידן אוהב אותי אם הוא רוצה אותי..אם כשהרגשתי תשפתיים שלו הרגשתי אהבה
וחום זה היה אמיתי או חלום..זה הדבר היחיד שרציתי לדעת..לא עניין אותי איפה אני ולא
כלום..נרדמתי ואחרי כמה שעות התעוררתי..לא הבנתי מה עבר עליי ואז ששוב המשפט עלה לי
לראש..ירדו לי דמעות ודמעות...לא ידעתי איפה אני לא היה לי איך לחזור..לא ידעתי
כלום..

התסכלתי בפלא וראיתי 20 שיחות שלא נענו ו8 הודעות..

איפלו לא היה לי חשק לדעת ממי הם היו..פשוט ניתקתי אותו וזהו..התחלתי ללכת וללכת
לחשוב ולבכות עד שהתחלתי לראות אנשים התחלתי לראות מכוניות והבנתי שאני קרובה
למלון..הגעתי למלון..נכנסתי לחדר וראיתי שכולם יושבים אצלנו בחדר ומודאגים...כולם
קפצו עליי ושמחו לדעת ששלומי בסדר..אבל דחפתי את כולם ממני ונכנסתי למקלחת..לא היה
לי חשק לדבר אם אף 1 ולא לראות אף אחד..בעצם היה לי חשק לראות אותו אבל דווקא הוא
לא היה...כולם היו חברים שלו היו חברות שילי(אם אפשר לקרוא לזה ככה) רק הוא היחיד
שלא היה...נכנסתי להתקלח..זרם המים השכיח ממני את כל מה שעברתי אתמול אך כל הבכי רק
חזר וחזר כשחשבתי שהוא לא פה או אולי אם מישי אחרת..לא ידעתי מה לעשות אם עצמי רצית
למות פשוט למות..יצאתי מהמקלחת נכנסתי לחדר ושמתי עליי מכנס שחור וגופייה..ירדתי
ללובי כדאי לא לראות אף אחד ובשביל לשתות משו כדי להתרענן..ירדתי למטה הלכתי לחדר
אוכל וביקשתי מהם שיכינו לי שוקו חם..היה שם מלצר מאוד חמוד אז הוא הכין לי במהרה
והגיש לי אותו..הוא ראה על פניי שהם עצובות והוא שאל מה קרה.??

אני: כלום..משהו שיש לו פיתרון והוא יפתר במהרה אני בסדר...אמרתי..אך בליבי ידעתי
שלדבר הזה אין פתרון לדבר הזה קוראים אהבה נכזבת..אהבה מקוללת..כן קיללתי את אותו
החיוך שהתאהבתי בו אפילו שיש מצב זה לא נכון..אבל שום דבר לא עניין אותי אחרי
שהבנתי שאני לא מעניינת את עידן ולא אף אחד אחר..

שתיתי ת'שוקו..."תודה" אמרתי לו קראו לו משה..דיברנו פה ושם ואז יצאתי להסתובב
קצת....הלכתי הסתובבתי הייתי בים ראיתי את השקיעה כל שנייה נזכרי במה שהיה במסיבה
במה שהוא אמר לי..איך

שהתנשקנו איך שהייתי שלו הרגשתי שאני שלו...ישבתי על החול וחשבתי וחשבתי עד שקלטתי
שמישו צועק לי.......

"לללללללליאאאאאאאתת.."

הסתובבתי לראות מי זה..ואז ראיתי אותו את עידן..הוא רץ לעברי ואני רק התרחקתי
והתרחקתי לא רציתי להיות קרובה אליו בכלל..הוא עצר אותי ושאל מה קרה לי..??

אני: מה קרה לי?? כלום ..הכל בסדר..אני מרגישה נהדר רק אני רוצה להיות לבד..ונתתי
צעקה של החיים..אז עזוב אותי ולך לידידות שלך..אולי הם יתנו לך את מה שאני לא
נתתי.."

הרגשתי את הדמעות שילי הרגשתי שעוד רגע הם מתפרצות...והם התפרצו...עידן הבין על מה
דיברתי והוא ישר נשתק..הסתכלנו אחד על השני בערך 10 דקות ורק שתקנו..הסכלתי לו על
העומק שראיתי בעניים על השפתיים..והוא ראה רק דמעות..רק כאב ועצב..

הוא קירב את עצמו אליי ואמר "אני מצטער..הייתי שיכור התמסטלתי במסיבה והיא פשוט
הייתה שם..אבל לא הרגשתי כלפייה כלום אני מבטיח לך..אני אוהב אך ורק אותך..!"

אני: "מה לעזעזל אתה אומר..מאין לך מה הרגשת כלפייה אם היית

מסטול.."

עידן: ליאת תביני אני אוהב ואתך..רק תגיד מה לעשות ואני יוכיח לך..היא סתם
בחורה..אני או..

לא נתתי לו לסיים את המשפט ואמרתי לו פשוט ככה.."עידן תקשיב לי אבל תקשיב לי
טוב..אני אותך אוהבת לא רק אוהבת מאוהבת אתה כל החיים שילי...יכול להיות תחשוב שזה
טיפשי שאני ירגיש כלפיך ככה כשבעצם אנחנו מכירים רק כמה ימים אבל זה ככה..התאהבתי
בך מהרגע שראיתי אותך..הרגשתי בענניים שמעתי את קולך..ותאמין לי..למענך הכל..אבל רק
לא זה..בגדו בי הרבה בחיים...הייתי טיפשה שהאמנתי לכל אחד ואחד..והייתי טיפשה
שהאמנתי גם לך..לא רוצה להיפגע...אז לך עזוב אותי..תשכח ממני כי זה בדיוק מה שאני
יעשה..רק אני יודעת שאני לא יצליח..לך עידן..לך וו'קשה.."

הדמעות לא עצרו מלכת..הם זרמו זרמו ואיתם גם עידן הוא התרחק והתחרק שעל פניו דמעות
של עצב..דמעות שהבנתי שהוא אותי אוהב אבללא יכולתי לסלוח לו פשוט לא יכולתי..

קיללתי את הרגע שבאתיח לה קיללתי ת'צמי..למה אלוהים..??

למה אמרתי.."למה אתה נותן לי להיפגע ככה...אלוהים אתה היחידי שיודע במדיוק מה אני
עברתי למה אתה נותן לי להזכר בזה..למה נתת לי להתאהב בו..למה.??

למה הנשיקות שלו היו כאלו מתוקות..למה הטעם שלהם נשארו עדיין בשפתיים..למה יהיה לי
קשה לשכוח אותו..ככה אמרתי..ככה חשבתי..וככה בכיתי..בגלל אותו חיוך הכל קרה..בגלל
אותו החיוך אני בוכה ומדוכאת מהחיים.."

התחיל להחשיך..אז התחלתי להקדם לעבר המלון..כשנכנסתי ללובי..שמעתי רעשים מוזיקה
והרבה צחוק מכיוון הברכה..התקדמתי לשם וראיתי את כל הנערים והנערות שם..הם כנראה
עשו חגיה או מסיבה למשיו וגם החברות שילי היו..רק את עידן לא ראיתי..לא היה לי חשק
להשאר אז עליתי לחדר שילי..נכנסתי לחדר ואז ראיתי.......













אתם בטח מאוד רוצים לשמוע את ההמשך..נכון..אז תרשמו תגובותת ואני מודה לכל אלו
שרשמו תגובות בחלק ב' אתם נותנים לי את הכח להמשיך לספר..אוהבת לנצח..ליאתוש...!