לאותו אחד, שכמוני, יש לו דרך מוזרה לאהוב

אם אתה, שקורא את המכתב הזה, מרגיש עכשיו בדיוק כמוני סימן שאתה האחד שאני מחפשת.


כבר הרבה זמן שאני מדמיינת אותך, מנסה לצייר בדמיוני תמונה שלך ולעצב לך אישיות מיוחדת.


אתה לא כמו כל אחד אחר, בך יש משהו מיוחד , משהו שאי אפשר למצוא אצל הרבה אנשים, מן תכונה לא מוגדרת כזו שבגללה התאהבתי בך.


אני בכלל לא מכירה אותך אבל כן, אני יודעת שאתה מסוג האנשים שאני אוהבת, אנשים אפופים מסתוריות שכזו אך עדיין פתוחים לקהל הרחב.


הייתי רוצה לדעת מי אתה, לפעמים זה כל כך ברור שאני לא מצליחה להבין.


אתה מסוג האנשים שלובשים מעיל ארוך בחורף במיוחד כדי לחמם מישהו אחר שהם דואגים לו, מופיע משום מקום בתחנת רכבת נטושה, כל כך שקט ובכל זאת מצליח לשנות לי את החיים.וכשאתה מאושר, אתה מסוגל לקפוץ באויר מרוב שמחה מבלי לחשוש איך יגיבו הקירות.


אתה יודע בדיוק מה להגיד ברגע הנכון ואפילו בלי לתכנן את זה, ואתה מכיר אותי, את כל כולי, על כל הצדדים שלי ועל כל הטירוף שבי.אתה רואה בי מישהי מיוחדת, שחיה את חייה כמנגינה רצופה חלומות בגלל שאתה גם אחד כזה, מלא התרגשות וחיים.


יש אנשים שיגידו שאני מטורפת, שאני ממציאה לי עולם רחוק מהמציאות, שלא קיים אחד כמוך ושיש לי דרישות גבוהות מדי מהחיים, אבל אני בטוחה שאתה קיים איפהשהו, מחפש כמוני את אותה האחת, האחרת, שתלך אחריך במדבר, האחת שתהיה לך מנגינה.


         לאותו אחד, שכמוני, יש לו דרך מוזרה לאהוב.