הוא עזבב.=[...תגיבוו..בקשה..

עכשיו אני רק מתחילה להבין שעזבת

עכשיו אני מבינה כמה ממני התאכזבת

אם רק יכולתי להזיז ת'זמן לאחור

אם רק יכולתי, אלוהים תעזור

אהבנו,אהבנו באמת

אהבה כמו שלנו בחיים לא תראה

יודעת שהית חייב לעזוב,יודעת זאת היטב

אז למה לא רמזת? למה לא אמרת?

אולי אז היית מבין כמה באמת אני אוהבת אותך

אולי אז היית יודע שאתה החצי שמשלים את חיי

רק שוב נזכרת שאתה לא כאן,קשה לי לאמין

קשה לי לחשוב שבעצם זה אמיתי

רוצה להתעורר מחלום שאתה לא איתי

רוצה שוב לחשוב שאתה לידי

אבל שוב מתאכזבת ומבינה שאתה לא כאן

אתה לא כאן,המשפט מהדהד כל הזמן בראשי

אתה לא איתי,ואז מתחילות לרדת דמעות מעיניי

עכשיו אין על מה להצטער ,אבל אני מצטערת

עכשיו אין על מה לבכות ,אבל אני בוכה

מצטערת שלא אמרתי כמה אתה חשוב לי

ובוכה כל כך הרבה שכבר אין דמעות בעיניי

אם רק הית חוזר לדקה הלוואי

הייתי אומרת את הכל:

הרגשות שעדין אצלי

התקוות בתוכי

האשליות שהתנפצו

אבל אתה לא תחזור

אתה הלכת..הלכת ממני ,הלכת מכאן

כולם אומרים לי לשכוח,להתגבר

אבל איך?

איך אפשר לוותר כל כך מהר?

לוותר על מישו שכל כך אוהבים?

לוותר עליךך שאתה החיים שלי.~

אבל הם צודקים...=[

אין לי ברירה אחרת...

מהיום אני אנסה לשכוח

אנסה לוותר,להדחיק את רגשותיי..

אבל תיהיה בטוח אם תחזור..

תמיד יהיה לך מקום בליבי בקטן!...