''אתה שקרן..כן אתה שקרן..!..''--->>> כנסווווווווווווווווו..שנינושש

אתה שקרן..

כן אתה שקרן..

אני לא מתביישת להגיד לך את זה

אני אומרת לך זה את זה בלי למצמץ אפילו..

אתה אמרת דברים..אבל אצלך הכל היה בכאילו..

וחבל שרק עכשיו אני מבינה שאתה שקרן..אתה לא אותו אחד שהכרתי..

ואיך איך תסביר לי מה עשית לי שלכל מילה שלך אני האמנתי..!?!

פשש..כל הכבוד לך..אתה מוכשר..

אף אחד לא עשה לי עוד כזה דבר..

ואתה עשית את זה בכזה ביטחון..

לא פחדת בכלל מהכישלון..

"אני אוהב אותך".."אותך אוהב כל חיי"..

ואז מהר היית מתקרב ומנשק את שפתיי..

וכן, זה היה כל כך אמיתי..

כל הרגש הזה..זה היה כל כך מציאותי..

אני בחיים לא חשבתי שזאת סתם אשליה ושזה שקר..

וכולם אמרו לי שאתה שקרן..אך לא הקשבתי לכל היתר..

ותאמת? בתוכי ידעתי שזה לא נכון..ידעתי שהם משקרים..

זאת אומרת..אני יודעת שטעיתי..אבל אז ככה אני חשבתי..שסתם הם מדברים..

אבל הם דיברו מתוך ניסיון איתך..הם הכירו אותך לפנייי

"אל תקשיבי לכל מה שאחרים אומרים..האמיני רק לדבריי.."

אז כן..ככה עשיתי..הקשבתי רק לדבריך..

ואיך יכלת לשקר לי ככה כשהתבוננתי בעינך.??..

ואת כל הדברים שעברנו יחד..עכשיו אתה מבקש ממני לשכוח..

לך זה הכי קל בעולם..פשוט לקום וממני לברוח..

אבל אתה משאיר אותי..פה עם כל הזכרונות..

ואני נזכרת בשקרים שלך..וישר יורדות לי דמעות..

ונכון שאלת אותי למה אני בוכה..

אמרת לי שאני סתם שאני לא מבינה..

ואתה יודע ..אני לא מתפלא שככה שיקרת לי

אם היתי במקומך היתי גם משקרת לעצמי..

כי אני זאת שהיתי טיפשה וננתי את כל כולי לך

אני זאת שאהבה אותך יותר מאת עצמה..

ולמה לך לא לקחת אם אני מציאה לך את אהבתי..?

נכון אני עשיתי בשבילך הכל ואתה בשקרים האכלת אותי..

וככה אני חייתי לי בעולם של שקר..שאתה אוהב ולא פוגע..

שכשאני בוכה בגללך אתה אפילו לא יודע..

ואני סתם מדברת שטויות..אני מתחילה לשקר לעצמי :

יודע מה..אולי זה לא אתה ששיקרת לי.?

אולי זאת אני ששיקרתי לעצמי וידעתי שזה שקר אבל המשכתי להאמין?

אולי..אבל בכל מקרה במשחק הזה אתה בכללל לא התמיםם..

ואני נפגעתי ממך ..כל כך נפגעתי..

אך רגע לפני..לפני שהלכתי..

שאלת אותי ..

אם כאב לי שהלכת!? לא

אם כאב לי ששכחת!? לא

אם כאב שלא חזרת!? לא

אם כאב שגם לא תחזור!? לא

אז מה כן כאב!? שאלת

מה כן כאב?! כאב לי שהבנתי ש=ש=י=ק=ר=ת !

והסתכלתי לך לתוך העיינים..מבט חודר..

התקרבת לדלת..ואמרת..אני הולך והפעם לא חוזר..

ועכשיו? עכשיו אני ידעתי שזה לא היה שקר..

אנחנו מביטים אחד בשני ויש דממה בחדר...

ואז אתה יוצא..ואני רואה אותך הולך..ולא אומר מילה..

אני רואה אותך הולך ובכל צעד שלך אני מזילה דמעה..

כי אני יודעת שהפעם זה אמיתי..ואתה לא תחזור יותר..

ואתה ממשיך להתרחק והכאב רק מתגבר..

ופתאום שאתה אומר לי דברי אמת

אני מתגעגת לשקר

כי עם השקר הזה..היה לי טוב..

ועכשיו אני יודעת את האמת..אך אותך ממשיכה לאהוב :





אני כתבתי..

תגיבוו..

אוהבתתתת שנינושש