אהההבבה :'(

היא הייתה בת 14 ,

היא אהבה אותו יותר מהכל ,

היא הייתה מוכנה לחוות הכל בשבילו ,

אבל את הדבר הכי חשוב היא לא הייתה מסוגלת להגיד - שהיא אוהבת אותו.

מפני שלא הייתה מסוגלת לשמוע את האמת , האמת של המציאות ...



בכל פעם שראתה אותו ליבה פעם בחוזקה , רגליה רעדו

והיא התאהבה בו יותר ויותר ...



יום אחד ,

הוא ניגש אליה ושאל אם אפשר לדבר איתה לרגע

היא חייכה וכמובן אמרה "בסדר"

הם הלכו לצד , עיניו הכחולות נצצו

והוא לחש לה: " אני צריך לספר לך משהו ... "



היא הייתה בטוחה שהוא הולך להגיד לה שהוא אוהב אותה

אך הכל היה אשלייה , אשליה של המציאות

הוא רק ביקש ממנה דבר כל-כך שוליי

היא ענתה לו בחיוב , והלכה.

היא הסתגרה בחדרה כל-כך הרבה זמן

עד שהיא החליטה שהיא לא מסוגלת יותר.



היא כל-כך רצתה לעזוב את העולם הזה ,

לשכוח ממנו , אך היא ידעה שלעולם זה לא יקרה!

האהבה חזקה - כן , כן , האהבה חזקה יותר ממנה.



היא שכבה במיטה שעות ארוכות

וחשבה , חשבה על הכל , היא פנתה לעצמה ושאלה

" ללמה ?! ללמה ?! ה' , למה נתת לעצב להשתלט ?!?!

למה הוא בחיים לא יאהב אותי ?! לפחות לא כמו שאני אוהבת אותו "



היא הבינה שאת העולם היא צריכה לעזוב.

היא נכנסה למיטה , הסתכלה בחלון , וסגרה את עיניה ......

העיינים שהביאו לה כל-כך הרבה דמעות - נסגרו ל=ע=ו=ל=מ=י=ם

היא חשבה שזה הפתרון היחיד להפסיק לסבול!!...



למחרת בבוקר , הטלפון צלצל , היא לא ענתה - היא לא יכלה ,

זה היה הוא , והוא השאיר הודעה

" אממ .. את זוכרת שלקחתי אותך אתמול לצד ?!

ומה שאמרתי לך , זה לא מה שרציתי להגיד =/

רציתי להגיד ש.. ש.. [הוא גמגם]

א נ י - א ו ה ב - א ו ת ך

פשוט לא הייתי מסוגל לומר לך בפנים ...

כשתשמעי את ההודעה , בבקשה תחזרי אלי. "

וניתק!



והיא [?!]

לא חזרה אליו מעולם , מפני שהיא לא יכולה!

עכשיו היא חופשייה , חופשייה כמלאך ,

מלאך שנשבע לשמור עליו משמיים.....