אהוב ליבי...

אתה, גבר כה מיוחד


הפכת בשבילי להיות האחד.


נהיית כל עולמי,


ונכנסת עמוק אל תוך ליבי.


לעולם לא ניסית לשחק בי,


תמיד היית כנה איתי.


אני חושבת שאני מאוהבת...


אני לא יודעת אם זה מאוחר מדי,


כי אחרי שנפרדנו לא חיפשת אחרי,


אבל גם לא שאלת עלי,


הכל נגמר ולא בגללנו,


הכל פתאום הסתובב לרעתנו


ואנשים שקרובים לליבנו- הפכו לאויביינו.


הורייך אותי לא מקבלים


אותי ואותך ביחד הם לא רוצים,


רק רוצה לדעת מה לגבייך,


האם עבר לך הרגש שהיה בתוכך?


שאלה זו חוזרת על עצמה מידי יום.


האם אראה אותך היום?


האם אתה מתגעגע אלי?


מה אתה בכלל מרגיש כלפי?


ועוד המון שאלות,


שאין להם תשובות.


הכל מסתובב סביב סימן שאלה,


נכנסתי אל העולם הלא נודע,


אתה האור שבתוך ליבי,


ורוצה שתשוב להיות שלי.


שתמשיך להיות אך ורק לצידי.


לא אקרא לזה "אהבה אסורה"


אולי זה רק שאלה של זמן


או שלא תחזור לעולם.


אך רק תגיד שאתה אוהב,


ושעדיין אני נמצאת לך עמוק בלב.


רוצה שתדע שאיני מתחרטת על דמעותיי,


כי לך אני מקדישה את כל חיי.


אני חושבת


שאני מאוהבת..........