המכתב שאני אף פעם לא אביא לך

אף פעם לא סיפרתי לך אתזה..אבל את זוכרת את המכתב שכתבתי לך אז בפעם הראשונה שנפרדנו? המכתב שבעיקרון בגללו חזרנו..משהו מוזר קרה באותו יום, בזמן שישבתי ועישנתי קופסת נובלס היה לי כלכך הרבה להגיד לך ורציתי שתדעי את כל מה שיש לי לומר. אז החלטתי לכתוב לך מכתב והתחלתי לחשוב איך אני אכתוב,באיזה מילים להשתמש ואז החלטתי לכתוב אותו. נזכרתי שהיה לי פנקס קטן בתיק שהיה איתי,אבל גם נזכרתי שהעט שהיה לי בתיק, אותו עט שכתבתי לך איתו באילת,עט ישן שהיה לי רק אחד כמוהו,נזכרתי שהוצאתי אותו מהתיק ושמתי אותו על השולחן בחדר שלי.זכרתי את זה בבירור. החלטתי לנסות את מזלי (כמה שהיה מועט באותו יום) ולחפש עט אחר בתיק. חיפשתי בכל חלק מהתיק ולא מצאתי..עד שלבסוף החלטתי לחפש בתא הכי קטן,תא שלא האמנתי שיכנס אליו עט כי הוא היה קטן מידי..הכנסתי את היד..ומצאתי את העט,אותו עט שזכרתי ששמתי במקום,אותו עט ישן שקיבלתי באילת.. אחרי שחזרנו להיות ביחד וחשבתי על אותו יום ארוך מאוד שעבר עלי,נזכרתי בקטע עם העט. חשבתי לי "אלוהים שלח לי את העט","אלוהים רוצה שנהיה ביחד!" ובמשך חודשיים מאותו יום האמנתי שככה אלוהים רוצה,שנהיה ביחד.והרגשתי ששום דבר לא יפריד ביננו,בגלל האהבה שלנו ובגלל שאלוהים רוצה שנהיה ביחד.ואלוהים הוא אלוהים.ועכשיו..חודשיים אחרי שנפרדנו..אני כבר לא מאמינה באלוהים..