רק שלשום הכרנו....

ראיתי אותך מרחוק..ישר ידעתי שזו את

פרצוף כזה אי אפשר לשכוח

היית מתוקה מתמיד...ויפה..

התחלנו להתקרב ואז דחף של ביישנות נכנס בי אז ברחו..

ואז התקשרתם...עבדנו עליכם קצת...

אבל ראיתי אותך עוברת מולי

וחשבתי שאני חולם...קמתי לראות אם זה נכון

וגיליתי שאת אמיתית!

חזרתי מבואס הביתה...

איך יכולתי לעשות דבר כזה

לעמוד ליד הילדה הכי מתוקה בעולם ולא להגיד לה כלום

פשוט לעמוד ...סתם ככה...

זה לא היה כיף במיוחד לעמוד סתם ...זה היה מציק...

כשהתחלתם ללכת כזה אני עמדתי מאחוריך...

רציתי לבוא אליך ותת לך כזה חיבוק דוב ...אבל התביישתי..

עכשיו אני יושב פה בבית מול המחשב וכותב את זה...

ואני מת לראות אותך...מת להרגיש אותך...וכמובן מת לחבק אותך

רק לשתי שניות ודי...רק כדי לדעת שנגעתי בדבר הכי מושלם בעולם

רק כדי להריח את הבושם שלך ..שיהיה לי משהו למזכרת...

אבל החלום הזה נגמר בדיוק שאני בא לגעת בך...בדיוק שאני עומד לחוש אותך...

ואז אני קם..ואומר לעצמי איך פיספסתי הזדמנות כזו...הייתי יכול להיות איתך קצת

לדבר איתך ולהכיר אותך ובמקום זה הכל יצאה ההפך...

חבל לי על אותו יום ...זה מעצבן כזה שלא יכולתי לדבר איתך ולהראות לך באמת כמה אני אוהב אותך

אבל אם אני יראה אותך ברחוב אני יודע שאני לא אפחד יותר ...

אני יודע שאני אצליח לעשות את זה ולבוא אליך ולתת לך חיבור דוב כמו שאני אוהב...