הכי אמיתי

אהבה זה רגש שעד שאתה לא מרגיש אותו אתה לא יודע מהו.

בהתחלה אתה חושב שאהבה זו סתם עוד מילה.

אהבה זה סתם עוד רגש.

אתה חושב שפירושה של המילה "אהבה" זה רק לאהוב מישהו.

לאהוב? האם אתה יודע בכלל מה מרגישים שאוהבים?

אתה לא יודע. אתה רק חושב שזה פשוט "לאהוב".

ואז, שאתה פוגש את האחד, אתה לא באמת יודע שהוא האחד.

בהתחלה אתה חושב שאתה חולה. אתה פשוט כל היום בעננים, אין תיאבון, ואתה מחייך כל הסמן בלי סיבה. כל מה שאתה רוצה זה לדבר איתו, לראות אותו..להיות איתו.

כל הזמן אתה חושב עליו, חולם עליו, מדבר עליו..ואז אתה מבין שאתה מאוהב.

כן.אתה פתאום מבין את זה..ככה סתם, בלי התראה.

אתה מרגיש הכי מאושר שיש, אתה מרגיש מוגן ואהוב..מרגיש ששום דבר בעולם לא יכול להרוס לך את הרגע.

אתה פתאום מבין שאהבה היא לא סתם עוד מילה או עוד רגש, זה משהו שנמצא עמוק עמוק בתוך הלב, ועד שאתה לא חווה אותה אתה לא יודע מהי משמעותה.

ושהוא מסתכל לך בעיניים, נוגע בך, מתקרב אלייך, ובמיוחד שהוא מנשק אותך, אתה מרגיש צמרמורת עצומה בגוף, אתה מרגיש חום ולהט ולא רוצה שזה יגמר לעולם. ל ע ו ל ם.

אבל אז זה חייב לקרות...הניצוצות נחלשים, הריבים מתגברים ופתאום מתחילים להרגיש את הפחד. הפחד לאבד אחד את השני.

ושזה נמשך..הנורא מכל קורה. הוא עוזב אותך. הוא מעליב אותך ופוגע בך. המילים שלו נכנסות ללב כמו סכינים ואתה מרגיש כאילו אין עוד נחמה בעולם. עמוק עמוק בלב אתה כבר לא מרגיש את האהבה, אתה מרגיש רק את הקור של האפלה.

והדמעות, הדמעות שלך הם כמו ענן שנשבר.

אתה רק מחכה ליום מותך..ואפילו מקדים אותו.

אתה מרגיש שאין לך עוד טעם בחיים בלעדיו. מרגיש כ"כ נטוש וקפוא. וגם הרגש הזה, האכזבה, אין לתאר אותו במילים.

גם אותו אתה לא יכול לתאר עד שאתה לא חווה את הרגש האיום הזה.

המילים הכי קשות והכי חודרות הן המילים האחרונות ממנו.

ובכן, זאת אהבה ראשונה, נשיקה ראשונה ו...אכזבה ראשונה





-מאי-