הדברים שבלבב...

אני יושבת בבית... יושבת וכותבת את הדברים שיושבים לי בלב..

ואין דבר שמאהבה יותר כואב..

כי כל מה שרציתי היה רק להיות מאושרת

ובמקום זה אני כל היום בבית חושבת..

נמאס מכל השקרים אני רוצה לפתוח בחיים חדשים

ועכשיו שאני מוציאה את כל מה שעל ליבי

אני חושבת על כל התקופה היפה שעברתי..

המון דברים, וכן אני מודה רובם היו טובים

אבל כשמגיע הרגע לקבל החלטה.. לעזוב את הכל ולצאת, לעבור לתקופה חדשה, החיים נראים אחרת.. כאילו מעולם לא היו טובים..

כאילו אף פעם לא חוויתי דברים מהנים, רגעים של אושר..

כאילו הכל תמיד היה רע ואפילו בסוף ההחלטה שלי לא שלמה..

תמיד הסוף יהיה טוב לא?

אז איך זה שהסוף הזה עצוב?

אז איך זה שאולי בעצם זאת טעות?

איך זה שלקבל החלטה סופית היה כל כך קשה ולמרות זאת היא לא בטוחה?

אז עכשיו אני יודעת, אין דרך חזרה מה שהיה.. היה..

צריך להמשיך הלאה..

אבל איך? בלעדיו?? בלי שיחות הטלפון, השיחות באינטרנט, הודעות ה-SMS, וכמובן.. המפגשים..

זה אשכרה לפתוח במשהו חדש, להוולד מחדש, לצאת אל העולם הגדול מבלי לדעת מה יקרה..

מה מצפה לך..

אז חייבם להמשיך מבלי להסתכל אחורה, מבלי ליפול בדרך..

ואם חייבם אז גם עושים.. ואם עושים את מצליחים..

לא??...