אהבה ראשונה אמיתית...?!?!

היו לי מלא חברים, בצחוק כי אני עוד קטנה, חיפשתי את הנסיך כי בכל זאת
אני אישה.

הייתי מדמיינת ילד גבוה, חתיך ומתחשב, שאוהב ומראה שהוא אוהב, וחיכיתי וחיכיתי,

ופתאום, אותך שהייתי מתחת לאף גיליתי. ואתה לא אותו נסיך שדמיינתי לי בחלום,

ואתה לא אותו נסיך כמו שדמיינתי בבוקר, היום... אתה אחר, מיוחד, לא כמו שחשבתי,

אז איך בך כל כך התאהבתי? איך אפשר לחכות למישהו מסוים ולדעת בדיוק מה אתה מחפש,
ובסוף לא למצוא אבל להתאהב?

איך אפשר לחפש ולחפש ולמצוא משהו אחר ולהפסיק לחפש מה שבאמת רצית?

אפשר... תמיד אפשר כי לאהבה אין חוקים... ואתה, שהיו לנו כל כך הרבה בעיות במשך
חודש אחד בערך של חברות, רק אתה אמיתי???

ולא הוא, הידיד הכי טוב שלי שהוא הכי דומה לנסיך שדמיינתי?

אולי אני בכיתה ו', אולי אני עוד לא בת 12, אולי החברים שהיו לי היו בצחוק ומתוך
התלהבות מעניין האהבה,

אך אתה שונה פתאום, לא רגיל... אתך אני לא חושבת על הפרידה והיא נראית רחוקה,

אתך שנראית לי כה שונה וכה לא מתאים, לא שהיית רע פשוט חשבתי עליך כעל... לא
חבר.....?!

ולא כמו האחרים אתה שהיו סתם, ושלא אהבתי, איתם בשביל ה"קטע" "התאהבתי",

איתם זה היה מזויף כל כך, אבל נהניתי, זה היה בשביל הכיף פשוט נהניתי שבגיל כזה יש
מישהו שאומר שהוא "אוהב אותי"

(לא שבגיל כזה זה ממש אמיתי) ועכשיו זה אחר יותר מהנאה