%%%%%%%%%

שוכבת על החוף להביט בשקיעה

מסתנוורת מחדש לאור הזריחה

כך גם עיניי כשפוגשות בדמותך

ומתעוררת בעוד זיכרון שאבד

ושימך עמוק בנישמתי כבר נחרט

והזמן שאוזל שורף ת'נשמה

ומאבד את התקווה שוב להיות איתך

והים כבר מלוח מכל הדמעות

והחול מתפזר לו מכל האכזבות...

ושוב הראש חושב, והלב פגוע

הכל כבר נגמר, אבל הגוף איננו רגוע

ועדיין מרגישה את המגע של ידיך

משתוקקת לחוש מעט מנשימותיך...

ואילו רק יכולתי לראות אותך ולחבק

להתבונן בשפתיך ולנשק

להשיב לכמה רגעים לפחות את האושר שהיה

ואז אוכל ללגום משפתיך בפעם האחרונה

ואם יום אחד תיזכר בי רוצה שתדע

אתה האור של חיי ולך תמיד אחכה

כי יודעת היטב שהסדק בליבי יישאר

ולעולם לא אוכל להיות עם אחר...