אהב כל כך הרבה דברים

אהב כל כך הרבה דברים,


רציתי לך לומר,


אבל הכל אותו דבר,


הכל כמעט נגמר.


שוקעת לאיטי,


מבטך צורב,


אבל אתה אותי אלייך שואב,


מביט בי לאט ובכאב.


 


אני אוחזת בתורן רופף,


ועליו אתה נושף,


במה אאחוז לי עכשיו,


כשכבר הגיע לו הסתיו?


 


פנייך עוד לחות,


עינייך שוכחות,


ואוזנייך עדיין מחפשות,


ידייך באפילה מגששות...


ראשי אל מול ראשך,


אני כבר לא שלך,


הנח לי לעזוב- ובקרוב.


גופי חש רק מכאוב...