מתי כבר אומר לך

חשבתי שאני נועזת, אמיצה

ואומרת כל מה שאני רוצה

חשבתי שאצלי אין יותר בושה

ואתך נחישות שלי נחלשה

אלוהים הוא עד כמה אני אוהבת

יום וליל רק על חיוך שלך חושבת

אני שלמה בפנים רק כשאני אתך

ולא מסוגלת להגיד לך

כבר הייתה בינינו אהבה ופרידה

התקווה בינינו חזרה ואבדה

אלוהים הוא עד כמה אני סבלתי

בתוך זיכרונך את ליבי כבלתי

ועכשיו כשאני עומדת מולך

אני לא מסוגלת לגלות לך

את הרגש החונק אותי מבפנים

את מה שנותר מאותם הימים

אתה כבר לא מאמין באהבתי

כבר הרבה פעמים שיחקת איתי

ועכשיו משום מה אתה לא יודע

עד כמה ליבי אליך מתגעגע

אתה חושב שאני כבר שכחתי

ואולי רגשות מעולם לא פיתחתי

אתה לא נותן לעצמך להבין

ובאהבה שלי שוב להאמין

אצלך זה הכל משחקי ילדים

הכרנו, אהבנו, פתאום נפרדים

כאילו פתאום כל האהבה ברחה

ומיד חדלתי לאהוב אותך

נשמה, אם תביט לי פעם בעיניים

תראה שאתה לי השמש והשמים

תראה שבלעדייך אני לא נושמת

ורק לשוב לזרועותייך חולמת

תראה שאני עוד אוהבת כמו פעם

שאתה בשבילי היחיד בעולם

שבלעדייך החיים הם ענן אפור

ואתה פתאום מגיע ונותן לי אור

אני כל פעם לעצמי אומרת

שהפעם עליך לא מוותרת

שבעזרת השם עוד תשוב אליי

והכל תלוי בחוכמתי, בכישוריי

וכאשר אני עומדת מולך

מלטפת בחום את הפנים שלך

מילות אהבה נתקעות בגרון

ואל העתיד נסגר החלון

נשמה מתי כבר אומר לך

שאני באמת אוהבת אותך?