רק תחזור

התנהגתי כמו מטומטמת,


ציפיתי שתרדוף אחרי,


שתתקשר אלי 24 שעות ביממה,


שתחכה לי מתחת לחלון בבית שלי,


שתחזיק אותי קרוב אליך ותלחש לי את המשפט שתמיד לחשת בעבר,


ציפיתי לכל אלה,


אבל לא שמתי לב שאתה רק מתרחק,


וכל שעה שעוברת,


הזיכרונות המתוקים שלנו נשחקים, נמחקים, נעלמים...


חיכיתי כל כך הרבה זמן,


רק לך אהובי,


רק למגע המגושם אבל הנעים שלך,


לאצבעותיך הבשרניות שנגעו בכתפי,


למבטים שאפשר לנמוס מהם,


לתשוקה העזה שלך,


לאופטימיות, לדרך חשיבה, לאהבה...


יותר מכל חיכיתי לך,


לא רציתי הסברים עליה ועליך,


לא רציתי דבר מלבדך,


אבל אתה כבר לא כאן,


אתה כבר עברת לתחנה הבאה,


כמו שאומרים האוטובוס לא מחכה לאנשים,


האנשים מחכים לאוטובוס,


אולי זה כל מה שהיה בינינו ואני לא פירשתי נכון?!


או שאולי התחלתי לדרוש קצת יותר מדי,


רק תחזור אלי,


זה כל מה שאני מבקשת,


רק תבוא עוד פעם אחת,


רק תדפוק  על החלון בקצות אצבעותיך,


ורק תניח ורד על עדן החלון,


רק תיצמד אלי ותיתן לי להריח את הריח שלך,


לגעת בך ולדעת שיש מושלמים בעולם,


לנשק את שפותיך העבות ולהרגיש אהובה,


רק לטעום קצת מהי אהבה.