שווה (וחשוב) שתיקראו- כשתיקראו תבינו למה!!!

אני שומעת עוד זעקה של אם,


על שלקחו לה את בתה,


עוד זעקה של אחות, על שנלקחה לה אחותה,


עוד זעקה של חבר, שנלקחה לו חברה,


ועוד דמעה שלי על שנלקחה עוד נשמה!


 


אני מרגישה עוד יד רועדת,


מפחד המוות וקור הגופה,


ועוד שפתיים לוחשות "לאן הלכה? לאן הלכה?"


מרגישה עוד בכי מר מצער האובדן,


ועוד אדם שמפחד להיות קורבן!


 


אני רואה עוד דמעה, ופחד ואימה,


רואה עוד כתבה "זו נרצחה" ו"זו נאנסה"


רואה עוד קושי לחיות באפלה,


אני רואה עוד פחד לאבד קרוב, או משפחה!


 


אני רואה שזה היום חיים, זו מציאות,


אני מבינה שבארצנו, זוהי התמודדות,


אני רואה כל יום עוד קורבנות של אלימות,


ומרגישה את ההבנה שבארץ, זוהי השפיות!


 


מפחדת עליי, ועל כל אוהביי,


מפחדת על עצמי, ועל כל משפחתי,


מפחדת מחברותיי, חבריי וסביבתי,


מפחדת שהמוות יניח ידו גם על ידי!!!


 


נכתב בעקבות (ולזכר) רצח מעיין ספיר ז"ל, שדודתה צילה היא המורה שלי, ובעקבות כל מה שקורה לנו בזמן האחרון בארץ!!! אני לא יכולה עם זה יותר......