ד מ ע ה

דמעתך, זלגה ונשרה ,

לכף ידי הפתוחה,

צרבה בי,

מכאובך.



דמעתך החמה, שנשרה,

נספגה לתוכי, לנשמתי,

מייסרת אותי,

על מכאובייך.



בואי אהובה,

אעטפך בחום,

אשמרך מכל,

אתן לך מזור,

את האלוה שלי.



אמרי נא מה מעיק,

גוללי האבן מסגור ליבך,

בואי כקדם לחיבוק,

בואי.



כי,

דמעתך שנשרה ממכאובך,

אינה נותנת מנוח,

לנפשותנו המאוחדות,

בברית החיים,

לעד.