2 סיפורים הכי עצובים בעולם כנסו :(

הם הכירו בפעם הראשונה בצורה הכי מוזרה שבעולם .

משריקה . הם הכירו משריקה ..

הוא שרק לה והיא בקטע שלל סטלבט החזירה לו

מה שלא ידעה שהסטלבט הזה הפך לאהבה גדולה

אהבה שלא מוצאים יום יום .

חבל שהיא לא ידעה להעריך את האהבה הזו

כי רק אחרי שהיא איבדה אותו היא הבינה כמה היא אוהבת אותו

אבל אז כבר היה מאוחר .

הכלל התחיל ככה

אחרי השריקה הוא קרא לה לבוא

היא באה אליו הם התחילו לדבר ולהכיר

היא שאלה את עצמה מה היא עושה שם

אבל זרמה .. חשבה שכמה מילים פה ושם ואז הם לא יראו אחד את השני

אבל כמו שאמרתי היא לא ידעה שבאותו הרגע את מי שהיא הכירה

זה לא סתם מישהו

המישהו הזה הוא האהבה שלה

היא הייתה ילדה שלא התאהבה ברצינות אף פעם

היא הייתה ילדה שרוב הזמן יוצאת לבלות

ולא מחפשת קשר מחייב .

הוא התאהב בה מהרגע הראשון שראה אותה ..

אבל היא לא ,היא בכלל לא שמה לב כמה שהוא יפה

וכמה שהוא נידלק אליה .

הם התיישבו באיזשהו פארק .

וסיפרו כל אחד על עצמו

לה קראו גלי ולו קראו גל

הם החליפו פלאפונים ונפרדו לשלום .

יום למחרת היא קיבלה צלצול .

זה היה הוא ,היא הכי לא ציפתה לו בעולם

היא בכלל שכחה שהיא הכירה אחד כזה

כשהוא אמר לה שזה גל היא ענתה לו ''מי זה גל?''

הוא התאכזב אבל לא התייאש הוא הזכיר לה שזה הוא מאתמול ..

היא נזכרה והתחילו לדבר ..

הוא שאל עם היא רוצה להיפגש איתו

היא ממש אבל ממש לא רצתה ..

והמציאה לו תירוץ שהיא צריכה לשמור על אחיין שלה עד הלילה..

בשעות הערב הוא יצא עם כמה חברים שלו לקניון בעיר

ופגש אותה שמה ,היא היתה עם החברות שלה .

הם עברו ממש אחד ליד השני

הוא נעצר הסתכל בה והיא בו הוא כימעט בכה ..

הוא הסתובב והלך ..שיחק אותה שלא כואב לו .

הוא היה אחד הגברים שמשחקים אותה כאלה שלא כואב להם כלום ..

אבל כאב לו ..כאב לו מאוד.

היא קראה לו ליד החברים שלו וליד החברות שלה ..

ואמרה לו לעצור שנייה ..הוא נעצר

''מה עם האחיין שלך רוצי הביתה שלא יישאר לבד'' ככה הוא אמר

וניסה להראות כמה שיותר שלא כואב לו ..

היא הסתכלה לו בעיניים ואמרה

''סליחה אני מצטערת ''

ואז הוא אמרר לה שזה בסדר ,שמילא הם לא מכירים

והמשיך עם החברים שלו ..

היא לא ראתה אותו איזה שבוע ..

אבל חשבה עליו ..היא לא ידעה שהיא גם נדלקה עליו

היא תמיד ניזכרה במבט הכואב שלו בקניון ורצתה ליראות אותו שוב..

הם ראו אחד את השני שוב פעם רק שהפעם הם היו כל אחד לבד

והפעם היא זאת שניגשה אליו.. היא שאלה עם הוא כועס עדיין על מה שקרה ..ושהיא רוצה להמשיך ליראות אותו ולהיות ידידה שלוו ..

הוא כל כך שמח ..והסכים ..הם ניפגשו כמה פעמים אחרי זה

והתאהבו חזק.

באחד הפגישות שלהם הם ישבו באותו הפארק שהם ישבו כשהכירו

ושם הייתה הנשיקה ..

הוא אמר לה שהוא אוהב אותה בטירוף

ולא יכול יותר עם לשחק אותה הידיד שלה

שהוא חייב אותה שלו ואיתו ..לא כמו ידידה ..כמו אהבה

הם התנשקו ומאז הם ביחד

כבר כמה חודשים שהם ביחד ..

עד שיום אחד היא החליטה שהיא פשוט לא רוצה אותו יותר

ונפרדה ממנו..

כמו שכבר ידוע היא הייתה ילדה שאהבה לצאת ולבלות

והחליטה שחבר זה לא בשבילה ..

למרות שהיא אהבה אותו , ולא הייתה שלמה עם ההחלטה

היא החליטה לגמור עם הקשר הזה .

יומיים אחרי שהיא נפרדה ממנו הודיעו לה שהוא מת בתאונת דרכים

..שם היא כבר הבינה כמה היא אהבה אותו וכמה שהיא לא יכולה בלעדיו

ותעשה הכל בשביל להחזיר אותו אליה

אבל כבר היה מאוחר .

'' אדם לא לומד להעריך מישהו או משהו עד שמאבד אותוו''



----------------------



השנייי.............



לאמא שלי הייתה רק עין אחת

שנאתי אותה , היא הייתה כזאת מבוכה עבורי

היא בישלה עבור תלמידים ומורים כדיי לתמוך במשפחה כלכלית

היה יום אחד , במהלך בית הספר , שבו אמא שלי באה לבקר אותי

הייתי כלכך מובך איך היא עשתה לי את זה ?!

התעלמתי ממנה , זרקתי לה מבט שנוא וברחתי משם

יום למחרת , אחד מחברי לכיתה צחק::

"אאאא , לאמא שלך , יש רק עין אחת!!"

רציתי לקבור את עצמי רציתי שגם אמא שלי תעלם

כשבאתי הבייתה התעמתי איתה ואמרתי:

"אם את רוצה שאני אהפוך לבדיחה מהלכת , למה שפשוט תמותי וזהו ??"

-אמא שלי לא הגיבה-

לא עצרתי לשניה לחשוב מה אמרתי כי הייתי מלא זעם

הייתי עיוור לרגשות שלה

כל מה שרציתי היה לצאת מהבית הזה ושלא יהיה לי שוב קשר איתה

אז למדתי מאוד קשה וקיבלתי הזדמנות ללמוד בסינגפור

הייתי מאושר עם החיים שלי ועם הילדים שלי

יום אחד , אמא שלי באה לבקר אותי

היא לא ראתה אותי שנים ולא פגשה כלל את הנכדים שלה

היא עמדה ליד הדלת והילדים שלי צחקו עליה , אני צעקתי עליה

על שבאה בלי הזמנה צרחתי עליה :

"איך את מעזה לבוא לבית שלי ולהפחיד את הילדים ??

לכי מכאן ! עכשיו"

לנוכח מה שאמרתי , אמא שלי הגיבה :

"אוי , אני מצטערת , בטח קיבלתי כתובת שגויה"

אמרה ונעלמה...

אחרי תקופה הגיעה לבית שלי בסינגפור מכתב בנוגע לנשף מחזור

אז שיקרתי לאישתי ואמרתי לה שאני נוסע לרגל עסקים

אחרי הנשף , הלכתי לבית של אמא שלי , מתוך סקרנות

השכנה אמרה לי שהיא -מתה-

לא הזלתי ולו דמעה אחת

נתנו לי מכתב שהיא רצתה שאקבל אחר מותה

"בני היקר , אני חושבת עלייך כל הזמן.

אני מצטערת שבאתי לסינגפור והפחדתי את הילדים

שמחתי ששמעתי שאתה מגיע לנשף אבל כנראה שאני לא אוכל לראות אותך

אני מצטערת שהייתי עבורך מבוכה מתמדת בילדות

תבין..כשהיית קטן , היית מעורב בתאונת דרכים

ואיבדת עין אחת , בתור אמא , לא יכולתי לסבול

את המחשבה שתצטרך לגדול עם עין אחת , אז..

-נתתי לך אחת משלי-

כל כך הייתי גאה בבן שלי שיכול היה לראות

עולם שלם , במקומי עם העין הזאת

עם הרבה אהבה..

אמא שלך..."