כמה עוד אפשר עם הכאב הזה???באמת פתגמים יפיםםם! חלקם אני כתבתי וחלקם לא...

וזה פוגע בי כל פעם מחדש

נזכרת בזכרונות שהשארת לי

ובכל השקרים שאמרת לי

ולמרות הכל לא מצליחה לעזוב את זה בשקט

לא מצליחה להרפות ממה שהיה

ושוב נוזלת לי דמעה ועוד דמעה

וכבר הלב לא מסוגל לעמוד בכאב

הוא כבר עייף ממשחקים

עייף מכל השקרים והמחשבות הלא פוסקות עלייך



בלב נשאלת רק השאלה-

האם כל הרגעים הכ"כ מתוקים,שלי ושלך בלילות החמים

שווים את כל הכאב והסבל שלי כל פעם נגרמים...



אני לא יודעת מה איתך אבל לי קשה לשכוח

לי קשה להשלים שהכל היה משחק בשבילך

לדעת שעכשיו אתה עם האחת הבאה

שאני בשבילך הייתי כמו סתם עוד אחת

שזאת לא הייתה אהבה

שהאמנתי לכל המילים, לכל השקרים שלך.



והלילה ארוך כמו נצח

הדמעות מכסות את הכר

בליבך הכבוי יש רק פתח

שנסגר למשמר קולו המוכר

החדר הופך כ"כ קר

עכשיו זה נגמר

וכבר לא נשאר מה לומר .



איך אתה אומר לי לשכוח אחרי שנתת לי כלכך הרבה רגעים לזכור ..



הלב עדין אוהב אבל הוא כבר ויתר כי אין לו דרך להתמודד עם הכאב



אבל הלב עדיין ממשיך להתפורר

ואני נמסה

ואולי עד שתבחין בי ותשים לב

אני כבר יהיה רחוקה ממך

אני רק מקווה שתזכור את אותם רגעים,

את אותם זיכרונות כואבים.

אולי עדיין עמוק בלב הם עדיין שם חרוטים

אני מקווה שתמצא אותם מעמקים

כי לי כבר אזל הכוח

כל טיפת תקווה שהייתה בי נעלמה

אבל משום מה עדיין זולגות לי אותם דמעות

ומשום מה הלב לא מוכן לוותר

כי אהבתי אותך ואני עדיין אוהבת...



כי אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותך

זוכרת את הפעם הראשונה שנגעתי בך

זוכרת שאף פעם לא התרגשתי כ"כ

כל מה שרציתי היה רק להיות איתך



המבט שלך.. שפעם היה שלי..

כבר לא מופנה אליי..

השפתיים שלך.. שפעם נישקו אותי...

כבר לא מדברות איתי..

החיוך שלך.. שפעם היה בשבילי..

החיוך שלך..כבר לא בגללי



בין כל הדקות בין כל השניות שכבר עברו

בין כל הזכרונות, המילים, המשפטים

ליבי עדיין באותו רחוב שבור לאלף רסיסים

קורא לך ממעמקים שתחזור אלי לחיים

שוב אתה חולף וליבי מחסיר פעימה שותק ולא מוציא מילה

לא מסוגל להתנתק מאותה הרגשה שהלכת ולא תחזור חזרה

מאותה ידיעה שהזמן לא משכיח

רק מרגיל אותי לאותה עובדה

ושוב אוספת את הזכרונות,הרגעים

החיוכים המבטים

הכל כך כואבים אבל כל כך מתוקים



בוא.. נאמר את מה שלא אמרנו

נקשיב למה שלא הקשבנו

נגשים את מה שלא הגשמנו

ונעיז את מה שלא העזנו



עוד אין לי שקט ומנוחה

הלילות קרים והחשכה מפחידה

מתגעגעת למבטים,למגע

ויודעת שזה חסר תקווה...



אוספת מבט ועוד מבט

אוספת משפט ועוד משפט

אוספת זכרונות, דקות אבל אתה עדיין לא חוזר

רוצה להיות קרובה כי רק איתך אני מרגישה בטוחה

רוצה להיות שם איתך כדי להרגיש את אותה הרגשה



אהוב יקר

לא עצרת אפילו לראות

כמה זה עולה לי

אהוב יקר

לא השארת גם לא זיכרון

שיהיה לי בלילה קר

הכל ידוע מראש

אבל נשכח מהלב

שלאהוב אותך

זה לשלם בכאב



יודעת שצריך להמשיך

אבל עדיין נאחזת בזיכרון רחוק

באותה דקה נשברת שוב

חושבת עלייך לעוד רגע ארוך

וריק בלעדייך

עוד יום עובר ועדיין שתיקה...



המילים עוד מהדהדות אצלי בראש

המגע החם עדיין על ידי הקרה

אותה רגעים חרוטים לי בלב ולא נמחקים

אותם זכרונות עדיין עולים מולי כל לילה מחדש

הדמעות ממשיכות לרדת בלי הפסקה

הלב עדיין מחכה לשובך...



אם תשמע בלילה זעקה

תחזור אלי אני צריכה אותך

אם נשארה בך טיפת אהבה

תמלא את המקום הריק שבליבי

אם יש בך שמץ של אמת

תתקרב אלי ותעיז את מה שלא העזנו

אם אותם מילים היו נכונות

תממש אותם אני עוד פה מחכה...



ממשיכה לחפש אותך כל הפסקה,

לקלוט את מבטך מבעד לכל המבטים

להגיד לך שאני רוצה רק אותך,שאני עוד מחכה

שאני רוצה להעיז,לחוות מחדש את אותם רגעים

לממש את כל המילים

להיות איתך לעולמים...



בואי ואקח אותך

למקום של זריחות.

הניחי ידך בידי,

הצמידי גופך לגופי.

בואי ואקח אותך

להתחלות חדשות.



הנה אתה, עומד שם מולי

מביט אליי, ורועדת כולי...

יושבת בבית וכל גופי כואב,

במיוחד הלב, שאותך כל כך אוהב.

הנה עלה לו הלילה, הוא כל כך אפל ושחור,

מנסה להמשיך הלאה, ולא להביט לאחור.

רוצה אותך כל כך לשכוח

רוצה מכולם, איתך לברוח.

הקרבתי בשבילך כל כך הרבה ודיי,

נתתי בשבילך כל כך הרבה מחיי.

אני מאוהבת, כולם לי אומרים,

אבל הוא לא בשבילך, שוב הם חוזרים.

אני רוצה אותך עם כל נשמתי, אך אין תגובה

אולי אתה רוצה, אך לא מוותר על הגאווה.

רוצה אלייך, ושוב לך קוראת,

עכשיו ממך, אני מנסה לצאת.

דיי בי לפגוע! זה כואב לי מספיק,

מה שאתה עושה, לי כל כך מעיק.

היה בי רגש שחשבתי שעבר

הלכתי לישון בציפייה למחר.

אך שוב זה בא שוב זה חוזר,

זה רק מתגבר ולי לא עובר.

אתה כל כך מתוק, וכל כך מיוחד

רק תקשיב לי קצת, אל תשאיר אותי לבד.

אני שבורה, אני מיואשת, וכך חולפים הימים,

לכאב שבליבי נגמרו כבר המילים...

שוכבת במיטה, והדמעות זולגות,

מה קורה בליבך אני רוצה לגלות.

רוצה שהכל, מהר יעבור,

הדמעות מתפרצות ולא יכולה לעצור...



חושבת עליך לילה ויום

חולמת עליך עוד חלום

מקווה עדיין שתהיה שלי

למרות שאני יודעת שזה לא מציאותי

כבר היית בידיים שלי, אהבת אותי

אז נכון שהיית מוכן לעשות הכל בשבילי

ואני ברוב טיפשותי הפסדתי הכל

אז חבל שלאהוב אותי שוב אתה לא יכול



כשאני שותקת, תביט בעיניי

ותראה את ההשתקפות של כל רגשותיי

כשאני בוכה, תנגב לי את הדמעות

ותישאר איתי, כדי שאני אפסיק לבכות

כשאני נושמת, תדע שזה רק בזכותך

מודה על אותו יום שפגשתי אותך

כשאני נרדמת, כשאתה שומר על שנתי

פשוט תדע שאתה תמיד ממלא אותי

כשאני מתבוננת עליך חצי רדומה

תדע שאתה האור היחיד במציאות העגומה

כשאני מחייכת אפילו ללא כל סיבה

אז זה רק בגלל שאליי אתה בא

כשאני יושבת במבט כה מהורהר

תדע שאני מצפה לראותך גם מחר

ואם אני בוהה עמוק אל תוך עיניך

תדע שאני חושבת רק עליך



קשה לתאר את אותה תחושה

קשה להבין את הידיעה שלא תחזור חזרה

קשה לתאר את המגע שלך

קשה לתאר מה עבר עלי באותם רגעים קסומים

שעכשיו כבר כל כך רחוקים

קשה לי להתקרב למרות שאני כל כך רוצה

אבל הכי קשה לי זה להגיד לך מה אני מרגישה....



הייתי רוצה להיות הרוח כשהיא מלטפת את שערך

הייתי רוצה להיות השמש שמחממת את גופך

הייתי רוצה להיות העט שאתה שומר עליו כ"כ

הייתי רוצה להיות התיק שאתה לוקח איתך לכל מקום

הייתי רוצה להיות הקיר בחדרך שיודע את כל סודותייך

הייתי רוצה להיות נעלייך שיודעות תמיד איפה אתה

הייתי רוצה להיות הכרית שלך שאתה מחבק כ"כ חזק...



לא נשאר שום דבר מלבד הכאב

לא נשאר שום דבר מלבד הצלקת בלב

לא נשאר כלום, אבל השקט מתממש כאן

והכאב גובר.. והלב מרגיש שלעולם לא יתגבר על עוד משבר

לא נשאר כלום...

רק הכאב והצלקת בלב

לא נשאר.. לא נשאר כלום



רגע, לפני שהכול נגמר

רגע, לפני שהלב שלי נשבר

רגע, לפני שהכי יתפוצץ

רגע, לפני שהכאב יתנפץ

רגע, לפני שאני עומדת לסבול

אני רוצה שתדע רגע לפני, שאני אוהבת אותך יותר מהכול...



מנסה להתרחק אבל לא מצליחה

רוצה לשכוח אבל לא יכולה



רגע...לפני שתלך,נחזיק שוב ת'ידיים..נביט עמוק בעיניים והחיוך לא יעזוב את השפתיים..

רגע..לפני שתלך תביט שנית ותחייך ותתן לי נשיקה קטנה ותעלם בתוך חשכה!



רק הזכרונות

הזכרונות שהענקת לי

רק הזכרונות

הזכרונות שאף אחד לא יקח ממני

רק הזכרונות

הזכרונות מהנשיקה הראשונה

רק הזכרונות

הזכרונות שאיתם את חיי אני בונה

רק הזכרונות

הזכרונות שמריחים כמו החלומות

רק הזכרונות

נותנות לי סיבה לחיות!!.



אל תצעד לפניי כי לא בטוח שאצעד אחריך

אל תצעד אחריי כי לא בטוח שאדע להוביל

:) !! פשוט לך לצידי - אוהבת תמיד



ילד אני רק רוצה לחזור לאחור

שתבין שאני רוצה

רק רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך

רק רוצה שתסתכל עלי ותחייך

תדע שאני שם

שתדע שאתה בלב שלי גם אם כבר מאוחר...



הלילה יורד

וגופי נשבר

נשמעת זעקה

ורק אתה יכול לשמוע אותה

היא קוראת לך חזרה

היא רוצה להגיד לך מה אני מרגישה.



אני כל כך מצטערת

על אותו לילה שהיה יכול להיות כל כך מתוק

והפך לעוד אשליה

להיות איתך

להחזיק את ידך

חבל שהוא ככה נגמר

חבל שהבנתי את זה אחרי הזמן...



אתה לא תדע לעולם

איך בכיתי

אתה לא תדע לעולם

כמה כאבתי

אתה לא תדע לעולם

איך אהבתי..ועדיין אוהבת



בימים ובלילות מעיניי זולגות דמעות בתוך ראשי דמותך

מנסה לשכוח את פנייך אך איני יכולה

כואב לי בלעדייך קשה לא לראותך

מתגעגעת לעינייך ולשפתייך

להרגיש את חום זרועותייך

מתגעגעת לימים בהם היינו יחד



אז למה עכשיו צריך הכל להסתיים?

למה חיכית כל כך הרבה זמן כדי לספר?

לומר לי שאתה הולך...

הולך ולא חוזר.



לעולם לא אראה את החיוך שוב

את המבט כשבי אתה מתבונן

את הצחוק כשאתה מאושר

ואת החיבוק שאתה נותן לפני שאתה עוזב.



לא יודעת איך נתתי לך ללכת

אם כל מה שרציתי היה לי איתך.

אם כל האושר שלי היה נמצא רק לידך.



זוכרת אותך ..

גם את אהבתי לך

זוכרת שאהבת

ואותי כך שכחת

זוכרת אהבה

אך גם אכזבה

זוכרת איך בכיתי

שאותך ברחוב ראיתי

המבט שלך המטריף

המגע המלטף

זוכרת איך היינו שניים

ועכשיו זה כואב!



כל כך קשה לי איתך אבל כואב בלעדיך!!!



לוקחת לבד את הזמן שעובר

חולמת עלייך ואתה לא חוזר



אי שם בלב

אתה בוודאי זוכר

יודע שבלב

מש'ו לי חסר



ובלילות אל מול שמיים

עוצמת שוב את העיניים

רואה אותך אלי פתאום חוזר

ולא רוצה להתעורר



זה קורה לך שוב את מתחילה לבכות

בוכה ובוכה בלי שום תיקוות

את יושבת שם בחדרך

ועצובה על מר גורלך

את לא יודעת מי איתך ומי נגדך

מחפשת סימן לאהבתך

את מחייכת, ואומרת שכלום לא קרה

אבל בתוכך רע לך ואת שבורה

את לא מצליחה לחשוב על כלום חוץ מעליו

רוצה כל כך לשכוח ולעבור עוד שלב

אבל את לא מסוגלת את תקועה

בתוך נישמתך את פגועה

אני יודעת שבשבילו היית קמה בבוקר

ובגללו כל דקה בשבילך הייתה אושר

אני יודעת כמה עייניך עצובות

כמה שעייפו הם כבר מלבכות

אבל יבוא עוד יום וחיי יתבהרו

ולך רגשות אליו כבר לא ישארו



מבט אחד

שאותי שבר

איך עמדת התבוננת בי ושתקת

בלי מילים עמדת שם

ואני נשברתי

ראיתי אותך ורציתי שרק תבוא

תחבק, תבין, תגיד את מה שלא נאמר

תסתכל מבעד לעיניי

תראה עד כמה אני אוהבת אותך

אבל רק נשארת שם מרוחק בפינה ולא העזת...



אם רק היית מעיז

מבין

מסתכל מבעד לעייני

לוקח סיכון

אולי הכל היה שונה

אולי האהבה הזאת לא הייתה מתבזבזת

אולי השתיקה הייתה נשברת



עוד מילה נרשמת, עוד משפט נאמר, אבל הגעגוע הוא לא נגמר.

ואני מחכה כמו תמיד לסימן, ליד שתגיע למשהו שתגיד לחיוך שלך, לחיבוק, לחום, לאושר המציף אותי בכל פעם שאני רואה אותך ...שאנחנו יחד.

לתקווה לראותך שוב, לפחד, למסתורין לדברים הקטנים האלה שנותנים לי הרגשה טובה.

ולא מוצאת בי את הכוח לוותר עליך, להמשיך הלאה ולחשוב על משהו אחר, לא מוצאת בי את הכוח להגיד לך עד כמה אתה חסר, עד כמה קשה לי לוותר.

ואז..... כשאני נזכרת בכל כשאני רואה אותך אני יודעת שחשוב לי חשוב לי שתדע.

ואני מוצאת בי את הכוח אני פתאום נהיית חזקה. מספרת לך כל מה שיושב על ליבי ואתה כמו קורא אותי מבין כל מילה מקשיב להכל, אך התשובות שלך בסוף יגרמו לי ליפול, לאבד את ראשי, לצלול לעמקי ליבי, לשקוע בעצבות שלא מתאימה לי, להוריד את החיוך שקיים רק אצלי, לעזיבת הפרפרים שנמצאים בתוכי.

ואני יכולה לחוש את המילים הכואבות, המתקרבות דוקרות אותי בכל חלק בגוף, מכאיבות לי ומשאירות אותי ריקה בלעדייך.



לא תדע לעולם

מה עשית בתוכי

לא תבין לעולם

עד כמה אני אוהבת אותך

לא תראה לעולם

איך אני מסכלת עלייך

לא תגיד לעולם

את מה שאני כל כך רוצה שתגיד...



היא כל יום נזכרת בתקופה ההיא..

בתקופה שהם היו אחד לצד השני - בכל זמן אפשרי...

בתקופה הטובה והבלתי נשכחת

בתקופה ההיא...בתקופה ההיא...

היא יושבת בחדר ושומעת את השירים

את השירים שמזכירים לה כל תקופה ותקופה.

ואז הזיכרונות עולים...

והיא מחייכת אבל בפנים עצובה...

מצחקקת אבל בוכה...

מרגישה את הפרפרים בבטן כמו אז...

אבל באותו רגע גם את הדקירות בלב ...

מרגישה את האושר ,השמחה ומצב הרוח

שהייתה נמצאת באותה תקופה

לעומת עכשיו...כשהיא מרגישה בודדה חלשה ועצובה.



יוש2ת ל2ד..ילדה בודדה..

נזכרת בך..מזילה עוד דימעה..

יוש2ת ושו2 מחכה..

שקועה עמוק 2אה2ה

שקועה בתוך עצמה..

רק חוש2ת ..נזכרת..מקווה..

שתחזור..שתגיד שהכול השתנה..

שתאיר שו2 את לי2ה..

שתחזיר לה את החיוך על הפנים..

שתחזיר את מה שלקחת לה->את החיים..

א2ל כל אלה..חלומות..אשליות..

תקוות שלא מתגשמות!!

דמעות ששו2 זולגות..

צלקות שלא מגלידות..

אך 2ש2ילה עוד שמורה לך אותה הפינה..

שתחזור להיות שו2 שלה!

כי 2לעדיך אין לה חיים!!

אולי היא עוד נושמת?!

א2ל מתה מ2פנים...



הנה שוב עשית זאת,

שוב הבטת בעיניי המאוהבות,

הפנטת אותי,

עצרת את הזמן

וגרמת לאהבתי לפרוץ החוצה.

אתה עושה זאת שוב ושוב,

כל פעם מחדש אתה גורם לי

להתמכר לסם הזה שנקרא אהבה,

גורם לי להתמכר ואחר כך פוגע,

משלה אותי ואחר כך מנפץ לי את כל החלומות,

אתה לא שם לב למה שקורה סביבך,

אתה לא שם לב

שעם מבט אחד שלך אני פתאום מאושרת,

ובלי אותו מבט - כמעט נשברת,

אם תסתכל שוב בעיניי

ותפתח את ליבך,

אולי תוכל לשמוע את ליבי

צועק "אני אוהבת אותך",

תוכל לראות בעיניי את הכאב שאתה גורם לי

כשאתה מעמיד פני אדיש,

כי ילד, אני כבר מכורה,

מכורה למבטים שלך,

לאהבה הנסתרת שבך,

מכורה לאותם רגעים שמתרחשים לעיניי כולם

ובכל זאת רק אנחנו שמים לב אליהם,

מכורה לאותן דקות אחדות של סוף השיעור,

הדקות האלה שבהן הדבר היחיד שיש לי בראש

זה אתה, אתה אתה ואתה,

העיניים שלך,

המבטים שלך,

האהבה שלך, הכל!

הלוואי ותהיה מוכן שוב להקשיב,

לנסות להבין אותי,

הלוואי ויהיה לי שוב האומץ להגיד "אני אוהבת אותך",

כי אז אולי תבין, שעל אהבה כזאת אי אפשר לוותר!



היא רואה את האהבה שלה בורחת לה מהידיים

היא לא רוצה לבכות...היא נושכת שפתיים

היא רוצה להרגיש אותו שוב..לגעת,לנשק

אבל לא נותר לה דבר מלבד לראות אותו מתרחק

היא יודעת שאין טעם להמשיך..שזה לא ילך אם הוא לא אוהב

אבל היא לא מצליחה לשכוח אותו הוא חרוט לה על הלב

היא לא הולכת..היא יודעת שזה לא יעזור

אך בליבה היא עדיין מקווה שיחזור...



כבר לילות את לבד לא נרדמת

את החושך כובשת דמות אור

כל מילה בלעדיו כמו אילמת

וגופך מבקש לחוש את גופו

הירח מאיר את האופק

ואת שוב אל החוף מביטה

הגלים מתנפצים כמו דופק

שפועל בגופך שהוא איתך

את בוכה בלילות

לא מפסיקה לקוות

את פותחת דלתות

שבמהרה נסגרות

את שבויה בצילו

ושוב יוצאת לקראתו שיבוא

אין לך למה לחכות

והלילה ארוך כמו נצח

הדמעות מכסות את הכר

וליבך רק כבוי יש רק פתח

שנסגר למשמע קולו

החדר הופך כולכך קר

עכשיו זה נגמר

וכבר לא נשאר מה לומר



אפחד לא ידע מה קורה לה בלב

מבחוץ נראתה כל כך מאושרת חייכנית ואוהבת..

אבל שם בפנים הלב שבור לשניים,חצוי..

הלב בוכה...הוא צועק זה כואב..

היא מנסה...מנסה להסתיר את הכאב..אבל זה כואב יותר..

מחכה היא לאחד..לאחד ששבר את ליבה שיבוא וירכיב אותו

וביחד יהיו מאושרים..אבל זה כמו חלום..זה כמו קללה..רק האיש ששבר את ליבה יוכל לחברו.

ומאז מחכה לו הנערה שיבוא ויחבר את ליבה..



הוא לא יידע לעולם עד כמה אני א!הבת

והוא לא יידע לעולם את כל מה שאני ח!שבת

הוא לא יידע לעולם עד כמה נפגעתי

הוא לא יידע לעולם את כל מה שהקרבתי

כי זה הוא ורק הוא ולא אף אחד אחר

זה הוא שבכל פעם את ליבי שובר

זה הוא ששמו חרוט עמוק בליבי

זה הוא שכל הזמן מופיע בחלומות שלי

זה הוא שבגללו באות הדמעת

זה הוא !רק איתו אני רוצה להיות

אם רק היה לו מושג מה אני עוברת בגללו

אם רק היה לו מושג כמה אני א!הבת אותו



אם רק היית מקשיב למילים שאמרת

היית מבין כמה ולמה אני מאוהבת בך

אם רק היית מרגיש את הליטופים שליטפת

היית מבין איך התאהבתי בך

אם רק היית מחבק את עצמך כמו שחיבקת אותי

היית מבין למה כל כך קשה לי לשחרר אותך

אם רק פעם אחת היית יכול להביט בעיניך ובאותו הזמן להביט בשלי

היית מבין למה אתה האחד והיחיד, האחד והמיוחד שלי



הוא לעולם לא ידע מה היא עשתה למענו

הוא לעולם לא ידע כמה היא אוהבת אותו

הוא לעולם לא ידע שכל יום הוא מתרוצץ במחשבותיה

הוא לעולם לא ידע שהוא השתלט על כל רגשותיה

הוא לעולם לא ידע עד כמה הוא חשוב לה

הוא לעולם לא ידע שאליו היא כה נקשרה

הוא לעולם לא ידע שהוא שינה לה את החיים

הוא לעולם לא ידע שבלעדיו חייה לא שווים...



בא לי לצאת החוצה, ולצעוק מול כולם

אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם

בא לי להוכיח לך שהרגש שלי אמיתי

שלא משנה מתי ואיפה, אני רוצה אותך איתי.

אבל כמו תמיד אני שותקת, ולא אומרת מילה

לא מסוגלת להגיד לך כמה שהאהבה שלי גדולה

פוחדת מהתגובה, בגלל זה כלום לא אומרת

פוחדת שאולי פיספסתי וכבר יש לך אחרת



אילו רק היית יודע...

שומע בין המשפטים

מבחין מתוך מאות מבטים

אילו רק היית מנסה..

מעיז..

היית רואה..

עד כמה היה בי לתת לך

עד כמה היית יכול לקחת...



אתה אומר לי הכל גם בלי לומר מילה

המבט שלך רומז לי משו אבל אני לא בטוחה

העיינים שלך רואות בדיוק מה אני רוצה,איך אני מרגישה

הגוף שלך אומר לי להתקרב אבל מתרחק בשניה

החיבוק שלך נותן לי לחוש פרפרים

כי רק איתך אני מרגישה בעננים...

אוהבת אותך כל כך

רק אותך אני רוצה

יודעת שאני צריכה לשכוח

אבל לא מצליחה



אתה זה שנתן לי נשיקה

אתה לימדת אותי מהי אהבה

אתה נתת לי לחוש אכזבה

אתה זה שקראתי לו ולא נתן תגובהה

כשנופל לי ריס...אתה המשאלה

אתה אומר הכל גם בלי לומר מילה

אתה הפירוש למילה אהבה..בכל הצורות

בין אם זה אושר...או לשבת ולבכות...מרוב האכזבות

רק אתה תגרום לי לחייך כשבא לבכות

רק אותך אני אגדיר כנסיך מאגדות!!!



יום אחד יבוא מי שחיכת לו

מי שאת רוצה יבוא

עם מה שאת אוהבת בו

אל תוותרי

תמשיכי לחפש

הוא עוד יבוא

תדעי שהוא יתקרב

והכל כבר יקרה מעצמו...



רוצה אותך קרוב אלי,

רוצה אותך בין זרועותי.

רוצה את שפתייך על שפתיי,

להביט בעייניך כל חיי.

לראות אותך מול פניי,

אותך לוחש לי באוזניי.

אך אלו רק חלומותי.



יודעת בראש שוכחת בלב שלאהוב אותך זה לשלם בכאב



רוצה לשכוח רוצה להתגבר

אבל כל פעם שאני רואה אותך הרגש חוזר



הוא עומד שם, מסתכל עליך, לא רואה את הכאב בעינייך, לא מודע לרגשותייך, לא יודע כמה חשוב הוא בחייך...



עוד דמעה אחת נוזלת, בשתיקה היא מספרת, איך הפכה האהבה לסיפור של אכזבה...



הייתי רוצה להיות המנגינה שלך

כדי שתשיר אותי כל פעם מחדש

הייתי רוצה להיות העבר שלך

כדי שאותי אף פעם לא תשכח

הייתי רוצה להיות הפרח שלך

כדי שתריח אותי

או הכוכב כדי שתבקש משאלות

הייתי רוצה להיות האור שלך

כדי שתתעלם מהחושך ותתייחס רק אליי

הייתי רוצה להיות האוויר שלך

שלא תוכל לחיות בלעדיי...