רואה אותך בחלום ומשתגעת!

אני עכשיו יושבת וכותבת,לפני חמש דקות הייתי שקועה במחשבות עלייך,על
כל מה שעברנו יחד,הדמעות מציפות את עייניי,אני כל כך רוצה לחזור אל אותם הרגעים
שוב,הנשיקות על הלחי,החיבוקים הכיפיים,המבטים בלימודים,את החיים הנורמליים שוב!

אבל לא קיבלתי אותם,מה קרה?! קיבלתי רק עונש,מכיוון שהייתי בטוחה ביחס שלך אליי
סיפרתי לך על רגשותיי.

שוב הזיכרונות חוזרים אליי,איך במסיבה היית הנסיך שלי,רצית שנרקוד,ולא יכולתי לסרב
לעיניים היפות שלך ולחיוך המתוק,וככה בכל מסיבה,היית הנסיך שלי,ואני בכוונה איבדתי
כל פעם את הנעל בתקווה שהרגעים האלה יימשכו לנצח ולתמיד. אבל שום אהבה חד צדדית היא
לא לנצח,אני כל כך רציתי אותך,בכל מסיבה היה לנו איפשהו רגע קסום,שאחריו הגעתי ישר
למיטה ושפכתי את מחשבותיי,ואחרי המסיבה הייתי מרחפת לכמה ימים עד הרפתקאה חדשה
איתך..

.אילו רק ידעתי לתוך מה אני נכנסת...אבל כמו טיפשה הלכתי אחרייך כמו עיוורת סיפרתי
לך על רגשותיי ומה יצא מזה?!

עכשיו כל המחשבות שלי זה על התאבדות!

אני חולמת עלייך כל לילה ואח"כ הבוקר נהרס לי...כי אני יודעת שהתעוררתי!

כל פעם שאני נזכרת ברגעים היפים של אז שהיינו תמימים בלי כוונות בלי לדעת שיכורים
שותים בכיף את הנעורים.זה לא שהתבגרנו אבל בהתנהגות המאופקת שלנו אחד לשני הרסנו.

פעם שהייתי מאושרת ממשהו ישר הייתי רצה אלייך לחבק אותך חזק ולהתחלק באושר.

אבל אתה אמרת שלום! זה היה הסוף.השלום הזה הכאב הזה.

והשמש שלי שהייתה זורחת עליינו.

שהייתי עצובה הייתי רצה אלייך לקבל עידוד עכשיו אני מתכנסת בתוך עצמי וחושבת על
הגורל המר שהותיר אותי פגועה והרוסה.

עכשיו שאני רוצה רק לברוח ממך אני עוצמת עיניים אבל אתה תמיד שם.

אני רוצה לסלק אותך ואתה מחייך אליי.

אני רוצה להפסיק לחלום עלייך...

כי אני מתחילה להשתגע...

הנה זהו סיימתי לכתוב והדמעות ממשיכות ממשיכות בלי הפסקה....אני כל כך אוהבת
אותך...