איתך לא כל כך

אנחנו יחד. אתה שם, אני כאן, אתה איתם ,אני לבד, אתה אוהב, אני כבר לא בטוחה כל
כך.

מוזר לי לפעמים איך הרגשות שלי אלייך יכולים להשתנות ביום. מוזר לי איך מהתאהבות
מוחלטת וחסרת גבולות שלי אלייך,

מחלומות בלילה, מכתיבת מכתבים ארוכים ורומנטיים ומחלומות בהקיץ,

הכל יכול להשתנות ברגע אחד לכעס גדול עלייך, לקנאה בך ובהן, לעצב, לעצבנות, לפחד.

פחד מצד אחד שתעזוב אותי ותהיה איתן, ומצד שני שלא תעזוב לעולם.

ולפעמים אני חושבת לעצמי שאני אוהבת רק כי אתה כל כך אוהב. שאני נשארת כי טוב לי
שטוב לך יותר מאשר שטוב לי שטוב לי.

אבל לפעמים אני גם חושבת שאני מנסה למצוא כמה שיותר סיבות לזה שאני אוהבת כל כך,


ושאני מנסה כל כך לא לאהוב ברמות האלה שאני פשוט מאלצת את עצמי לחשוב שאני לא
אוהבת.



אני רוצה ללכת לישון סוף שבוע אחד עם חיוך..איתך או בלעדייך..
למרות שעדיף איתך כי כשאתה מגיע גם החיוכים מצטרפים..(: