מביטה לצדדים

ככל שאני מבטיה לצדדים..

אני לא מוצאת אף אחד שדומה לך,לו במעט

לא מוצאת את התכונות שלך באחרים

אני לא רואה את התמימות המתוקה שיוצאת ממך

אני לא שומעת את האיפוק שבקולך, אצל אנשים כעוסים

שמעבירים את כל זמנם בריבים מיותרים.



ככל שאני ממשיכה להביט לצדדים

לסקור את המרחקים

אני לא מוצאת את אותה כמות ההבנה

שרק אתה יכול להכיל בתוכך

אני לא מוצאת את אותם ידיים מחבקות

שכל הזמן פרוסות לפניי

את הפה הקסום שלך שכל הזמן מצליח להרגיע את עצבי

ולהעביר בי צמרמורות וחיוכים כשאני רואה את הפרצפך המיואש

כשאתה רואה אותי עצובה, ואת פרצופך הגאה כשאתה רואה אותי מאושרת.



אני לא מרגישה את אותו הדבר כשאני מביטה לצדדים

כי אדם כמוך אי אפשר למצוא ככה סתם, מבחוץ או מבפנים.

אי אפשר להרים את שרביט הקסמים וליצור אדם שדומה לך

כי כל הקסמים בעולם לא יוכלו לגרום לאדם אחר להגיע לרמה שלך.



כשאני מביטה לצדדים אני לא יכולה לדמיין אחרים.

אני לא מוצאת בהם את הנחמה שאני מוצאת אצלך.

אני לא חשה את אותה החמימות שנמצאת אצלך.



ככל שאני ימשיך להביט לצדדים..

לעולם..אני לא יוכל למצוא גבר מתאים כמוך.