סיפור שרשמתי על החיים שלי זה בא בהמשכים 100% התגובה שלכם חשובה

אז שלום לכם מתוקים..

אממ ושבת שלום

מהיוםם אני מתחילההה לרשום לכם משהו שכל הזמן אני יוסיף לזה

אני מקווה שתואהבו ומצטערת על השגאיות



לפעמים אני מסתקלת לשמיים אני בטוחה שהן מנסות להגיד לי

משהו, לפעמים אני אפילו חושבת שאני יודעת מה, אבל לעולם

לא ידע אם זה באמת נכון. הן מנסות להגיד לי משו על החיים

ואתם יודעים מה הכי מעצבן בחיים. שגם שאתה חושב

שהגעת למצב הכי גרוע, את מגלה שזה לא הסוף.

כל הדברים האילו שעוברים אלינו, לפעמים אתה לא יודע באיזה

מצב להישאר, ואז מתחילות השאלות אם כדי ללכת ולא לחזור

ואז שמסתקלים על הכל אתם אומרים שחבל לוותר.

אהבה לפעמים גורמת לנו לעשות הרבה שטיות.

אני אהבתי מישהו שנה וחצי... זה היה נורא...

הוא היה גדול, ואחותו הייתה חברה טובה שלי, ואח שלי

אווי כמה שהוא שאנה את אותו הילד.

אני ממש היית בבעיה. זה לא שהיה חסר לי בנים

או בגלל שהוא הכי מושלם בעולם. זה לא ככה

היו לו הרבה חברים, והוא היה מאילו שכל הבנות אוהבות

אבל לא היה לו אופי טוב, כאילו היה לו אבל הוא תמיד

רצה שהראו את הצד הרע הוא היה משחק אותה "עברין"

כי הוא היה מושפע מהחברים שלו, הרבה אנשים לא אהבו אותו

כי הוא מאוד מאוד סנוב, אבל רק בעניים. אני הכרתי אותו מאז שאני קטנה

לא ידעתי בדיוק איך לטהר את אהבה שלי.

בהתחלה אף אחד לא ידע על זה אחרי כמה זמן ספרתי לחברות שלי. ואז אלה. אחרי בערך שנה ומשהו שאהבתי אותו

החלטי סוף סוף ללכת לספר לו. כי אז בדיוק הוא נפרד מחברה שלו. שנתינו הרגשות משו

מאוד חזק אחד לשני, ושתינו ידענו שאנחנו הכי מתאימים בעולם

בכל זאת לא היינו ביחד הרבה דברים הפרעו לנו ומאז אנחנו

חיים זה בלי זה אפילו יש לו חברה חדשה וככה כל אחד הלך לדרכו.

אחרי שעבר כמה חודשים מאז היה נדמה לי

שאני בטוחה שהוא יצא לי מהלב. אבל זה לא באמת ככה

עכשיו כבר יש לו חברה חדשה. ואני התחלתי לצאת עם אחרים

כי שאהבתי אותו לא הסתקלתי על אף אחד.

בקיצור.. אחרי שעבר הרבה זמן שלא דברנו ולא כלום

אפילו לא התענתי בו... הוא חזר... אבל זה ממש לא חשוב לי

לא ספרתי לכם עוד הרבה פרטים חלקם היו אפילו יותר חשובים

אבל זה כבר לא משנה. זאת רק אהבה... אהבות מחולפות וככה גם הזמן.

אהבות יכולות להיות כואבות ולפעמים הכי יפות. לפעמים שנראה לכם

שלא תשכחו אותו לעולם. את שוכחת ובזמן הכי לא צפוי

אפילו בלי לשים לב. אני בטוחה שחלקכם אומרות

שזה נכון וחלקם שזה חרטה. תאמינו לי שאם תחליטו להיות

מאושרות אתם תהיו מאושרות.







המשךך יבוא... ויש עוד המשך חחח