בלילות אני....

את תמיד הראשונה שנרדמת, אני עוד לא ישן בדרך כלל

מקשיב איך את נושמת, רוצה להגיד לך משהו אבל

את רחוקה חולמת, אני שומר שלא יבוא סיוט בכלל.

פתאום את מחייכת, מתקרבת ונצמדת, ובליבי פתאום יש תקווה:

איתך לנצח, יש אור בקצה המנהרה, אולי זאת האהבה.

את עוד מעט כבר קמה, אני אמשיך לישון כשאת תלכי

רוצה להגיד לך רק עד כמה, אני מאושר שאת איתי!!!

אם אני ארדם ואחשב למת, תדעי שזאת אהבה, אהבת אמת.

כששנינו נהיה כמו שני ציפורים מאוהבים, אביא לך אור גדול של כוכבים.

נשוט בסירה עם הרוח של הים, ונפליג בכל העולם!

נשמע צחוק של ילדים שיוציא מאיתנו את כל הפחדים.

אפילו, עם שתי ידיי, אני אתן לך את חיי.

את הדרך חזרה אלייך הביתה אהפוך לתמונה, ואביא לך אותה במתנה.

אני מאוהב בך עד שאפילו קשה לי לנשום, אולי אפילו אני בחלום.

בכל יום שעובר, עלייך לעולם לא אהיה מוכן לוותר.