שיר לא כל כך ברור...תמונה של רגע...

כאשר שפתיו הדלות של הים נושקות לשמש האדומה,


השמיים חובקים אותי, ומסביבי חומה,


כאשר על פניי ארשת אושר, חיוך חושפני,


ובידי ורד, שהוקדש במיוחד בשבילי...


שפתייך נוגעות בשפתיי במתיקות,


וידך הקרה עוברת על פניי בחמימות,


ובאוזני נשמעת לחישה מתוקה,


ומולי אני רואה מלאך, רואה אותך.


אני מושיטה לך יד, מחכה שתאחוז בה,


ואתה מנסה לתפוס בי-אך שנינו אור בודד בחשיכה.


מעינייך זולגת דמעה, אתה מבטיח לעד להיות שלי,


ואנ תמימה, לא מבינה, איך פתאום פנייך מופיעות רק בחלומי.


ואני מתעוררת בבהלה, אתה לא לצידי,


מחפשת אותך, אך אין עם מי לדבר-אז...אני לבדי.