שנינו לא דבר פשוט,אבל נכון שיש לנו תקווה...

למדתי בחיים כמה דברים,שעזרו לי להתמודד..

כמו כשמאכזבים אותי פשוט לקום ואת הגב לסובב..

לא להיות פראיירית שלך,לא להיות אותה כלבה..

שתזרוק עליי זיין,ותמיד אהיה שם בישבילך..

אתה טועה,טעות ג-ד-ו-ל-ה,כשאתה קם והולך..

כי כשתחזור לא אחכה לך באותו מקום,לא אהיה עוד לצידך

אז לך מותק,וחפש ת'חברים שלך!!!





יש לך כבוד,אתה לעולם לא תתנצל,

אני לא מפגרת,ואין לי פה מה להתבלבל..

אני קמה והולכת,לא צריכה עוד טובות..

לא צריכה שנהיה ביחד,ולעולם לא אפסיק לבכות

היום אני קמה,ומנגבת את הדמעות..

עוזבת אותך,לא מביטה אל העבר..

כי הלב שלי כבר נשבר.

והגיע הזמן להמשיך הלאה,לנסות להיות מאושרים..

גם אם דרכינו לא מובילות לאותן שבילים..



לפעמים בלילות בשעות הקטנות..

הדמעות על הכרית שוב זולגות...

"אהוב שלי תסלח לי,בבקשה..

מצטערת שפגעתי,שהרסתי את אמונך."





אמרת לי זאת "אהבה"והבטת בעיניי..

לאט לאט התקרבת,ונישקת את שפתיי..

נסחפנו אל טעות,עשינו את אותה שטות..

עכשיו אנחנו לא ביחד ואני פשוט רוצה ל-מ-ו-ת..

בעיניי הדמעות,איך יכולת כך להעלם?

בתוכי נושאת את אותה האהבה,שתישאר לי מזכרת..

שתישאר לי הנצחה,ותעשה אותי יום אחד מאושרת..

מאותה האהבה יגדל ילד קטן,ילד מלאך,נעים ורך..

שלא אשם שאבא שלו פשוט ב-ר-ח!