משווו שבאמת באמתתת באא מממממככככללללל הלבב והנשמה!!!!!

די כבר אלוקים מה לך עשיתי?!?!?

תן לי סימן, רמז תגיד לי במה טעיתי

נמאס לי מהכל: מהחברות, מהלימודים, מההורים

רוצה לעבור למקום אחר ולהתחיל חיים חדשים.

למה כולם יכולים לשתף אותי בדברים שמציקים להם

ורק אני כמו סתומה שומרת הכל בבטן, ולא נעזרת בהם????

ההרגשה הזאת שנמאס לי מהחיים

התחילה בערך לפני שלושה חודשים.....

למה כולם רואים את המצוקה רק שאני עצובה או בוכה????

למה הם לא יכולים לראות זאת גם שאני משחקת אותה שמחה??????

חייבת לספר למישהו מה אני מרגישה בלב

לפני שהכל יתפוצץ ואז זה יהיה באמת כואבבב

נכון, אני לא יכולה לשקר הם כן באים ולשלומי שואלים

אך זה לא באמת מעניין אותם, הם עושים זאת רק בגלל שהם מרגישים חייבים!!!!

וגם אם הם באמת מתעניינים ורוצים לדעת מה עליי עובר

אחרי שאני מספרת(וגם לא הכל) זה לא ממש עוזר.

ניסיתי לעשות הרבה דברים כדי שהמצב הזה יגמר

לשכוח, לעבור, להבליג, ואפילו לשקר

אך בעצם אני עובדת רק על עצמי

למה שום דבר לא מרפה את לבי!!!!!!