ליל קפוא של גשם /barbie

באת אליי בליל קפוא של גשם זלעפות


תווי פניך ספגו את מימיו אך ידיך נותרו חמות


חיוכך המקסים חימם את לבי כמו מדחום


ובתוך הלילה המואר נשביתי וקיוויתי שלא יעלה היום..


לחשת אז מילות אהבה ולבי נכבש


בקסם שלך, ברוגע , בחיוך של דבש..


בעיניים הבורקות, בגופך שהעביר בי גלים של חום


בנשיקותיך שגרמו לי להרגיש כמו בחלום..


פרפרי הלילה בתוך לבי נדמו, ושררה הדממה


ורק פניי אורו וצללו לתוך המציאות המדומה
המציאות שלי, בתוך עולם אפל וקר


התזכור אהוב, שללבי אתה יקר?


מבטי יוצק תעלות בחלוני, מרוב המחשבות


טיפות של גשם, לא בחוץ, הן בתוך לבי נוטפות


והיגון, כובש כל חלקה בגופי ושורף


כל מה שקיוויתי וחלמתי עם הרוח התנדף


ונותרה רק נשמה, וגופי כמו מאובן


לא זז כמו משותק מצפה שיחלוף הזמן..


ואז אתה תחזור, תשוב לזרועותיי


מהלילה שעזבת, האור כבה בחיי..


וכשתשוב, ידלקו הכוכבים, ויפרחו השושנים


מאותו הלילה, כבר עברו כמה שנים...


אך אני עדין מתפללת, לחוש אותך קרוב

כמו שלבך נדם מזמן, האם יפסק גם המכאוב?