כנסוו שוווהה לכםם באמת משפטטט עצובבבב:(:(

זה היה עוד לילה כמו כול הלילות

היא נכנסה למיטה,חשבה לה,שקעה בתיקרה ונרדמה

באמצע הלילה משו הפריע לשנתה

דפיקות חזקות בדלת .. היא נבהלה

שמעה את אמא שלה יורדת במדרגות מהר ופותחת את הדלת

סרר שקט בבית היא הייתה סקרנית לגלות מי זה

בשקט לא נמשך הרבה, צרחה של אמא שלה קטעה אותו

בהתחלה היא קפאה במקום והייתה מבוהלת

לאחר מכן קפצה ורצה למטה

היא ראתה שני שוטרים עומדים בפתח הדלת

ואת אמה צועקת ובוכה

עלו לה המון מחשבות בראש

היא שאלה את אמה מה קרה..

אבל היא אינה ענתה רק חיבקה אותה והמשיכה לבכות

זה היה לילה ארוך ...

אפחד לא באמת הסביר לה מה קרה..

היא לא הייתה צריכה ,היא הבינה לבד..

בבוקר היא לא הלכה לביה"ס

היא נישארה בבית,במיטה..

היא לא ידעה מי בבית ומה בכלל אמור לקרות עכשיו

היא רק ידעה שאח שלה נהרג שהוא שמר עליה

היא לא ישנה..

היא הסתכלה בתיקרה כמו תמיד ..

על הציור שהיא ואח שלה ציירו..

היא נזכה...איך תמיד היה מגן עליה מפני הכול ...

על הריבים, אבל במיוחד על ההשלמותצ

החלון היה פתוח והוילון עף מהרוח..

היא קמה מהמיטה והלכה אל החלון והיסתכלה למטה..

היא לא התכוונה לעשות את זה אך הדמות המטושטשת

שראתה ברחוב לבושה במדי-צבא בוהה בה ..

הבהילה אותה וגרמה לה לאבד את שיווי המשקל....

מאותו רגע נשמעה צרחה ורעש נחיתה ..

היא שכבה שם .. בוהה בשמיים ..

היא ראתה את אח שלה מושיט לה יד.

היא נאחזה בו,יחד הם עפו למעלה ,לשמיים ...

גופה נותר שם..

פניה המושלמות נראו לבנות מתמיד

גופה הקטן היה מונח בצורה מושלמת על האדמה

וכך זה נגמר

סיפור על שני אחים שמשוטטים להם בשמיים..