היה שלנו-->כבר לא!

המיטה שהייתה שלנו, רק אני עכשיו נמצאת בה

במיטה ששנינו ישנו, אני יושבת ובוכה

בחדר שהיה שלנו, אני מרגישה בודדה

בחדר שהיה גם שלך, אתה לא נמצא



העיינים שאהבת, אתה כבר לא אוהב

הלב שהבטחת לא לשבור, עכשיו כואב

הלב שכואב, רק אותך אוהב



כל הזיכרונות, לא ימחקו

כל השברים, לא נאספו

שומדבר לא נשאר כמו שהיה

עכשיו אני לבד, עצובה.









העדפת אותה וזה כאב לי בלב

נשבעתי יותר לא להתאהב

נדרתי נדר שלא לא לשבור את השבועה

בחיי הייתה לי אכזבה.









מביטה לשמים

שואלת את אלוהים

למה החיים כלכך קשים?!

אין תשובה, לא עונים

החיים ממשיכים

בלעדיך החיים-מתים.











ממשיכה בחיים

לא מביטה לאחור

מה שהיה לעולם לא יחזור

אותך אוהבת

כן, אני סובלת

אבל זה נשאר בפנים

האנשים לא רואים

לא רוצה רחמים

מבקשת רק חיים יפים-->אלוהים!









הייתה תקופה יפה

כן אני מודה

אהבת אותי ואני אותך

אמרת שניסע לבד

שניסע רחוק

שתראה לי רק מה זה צחוק

שנעמוד יחד מתחת לחופה

ולי תקנה טבעת יפה...









בגדת בי,

את לא חברה

דווקא בתקופה הכי קשה

שאותך הייתי צריכה.







הלכת איתו

שכחת ממני

שביקשתי בואי

את לא באת

אליו הלכת

בכאב הזה לא עומדת

הייתי צריכה אותך

אבל את מתחמקת.







חח מאיפה כל זה בא לי אין לי מושג.. נקווה שתאהבו..

ביי חברים:)