מהרגע הראשון ידעתי שאני רוצה שתיהיה גם האחרון!


רציתי אותך יותר מכל דבר אחר בעולם.


ניקשרתי אלייך...הכנסת אותי לתוך חייך...גם אתה אהבת-כך עשית וגם אמרת.


היית מתקשר ושואל לשלומי אלפי פעמים,והית שולח לי הודעות עם מסרים שאת הלב מחממים.


היית בשבילי הכל-היתי מתעוררת בבוקר ורואה אותך ליידי -מחייכת חיוך של ילדה מאוהבת.


חשבתי עלייך כל היום בלי יכולת להפסיק ,או לשלוט בכך.


הרגשתי כל הזמן כשאתה לא איתי כאילו אין לי אויר !!!


כי היית כמו האויר שלי! אני לא יודעת כמה בעולם היתאהבו ככה-אבל אהבתי אותך-והייתי מטורפת עלייך!!!


זאת היתה כמו התמכרות-כמו נרקומן שחייב את הסם שלו-אני הייתי צריכה אותך,לוריד !!! לתוך הדם.


רציתי רק לדעת שאתה קרוב אליי, ותמיד דאגתי שהכל בנינו יהיה בסדר.


היתגייסת והורידו לך את כל השיער היפה שלך,אבל אהבתי אותך גם ככה-אהבתי אותך ולא משנה איך.


היית בשבילי הכל , ולא משנה מה.


בצבא , היה לך קשה אבל דאגתי לעבור איתך כל שלב שהיה כמו שגם אתה הבטחת שתעבור איתי כל שלב שתוכל בחיים.


היה לך קשה בצבא , התקשרת אליי בוכה , אמרת שאתה רוצה לחזור הביתה ,לחזור אליי ולישון איתי כמו תמיד...ושלא נוח לך שם. ושקר לך...שחם לך...שהאוכל לא טוב...


ואני? כאב לי כל כך לשמוע אותך בוכה בטלפון מבלי שאוכל לקחת אותך אליי כמו מיד שהיית בוכה , ולחבק אותך ולומר לך שאני פה ולשמור עלייךךך כמו על גוזל.


נשברתי-אך לא היראיתי לך כמה...כאב לי אבל לא צייצתי כדי לא לשבור אותך עוד יותר.


היית מתקשר מיואש...בשמירות ,בשירותים איפה שרק יכולת.


היית בוכה כמו ילד, אמרת שאתה מת להיות איתי ,ואתה מתגעגע אליי, ואתה לא יכול כבר ,ושמזמן לא ראית אותי.


ואני רק אמרתי שזה יעבור, וזה עוד קצת ויגמרו הגעגועים.ונפגש ותשכח מהכל.


היית שולח לי מכתבים משם, מתקשר ,היית חוזר מהצבא! וישר אליי.... היית ממלא אותי כל פעם שהיית נכנס אליי הביתה מחדש


היו לי כל פגישה איתך פרפרים בבטן כמו ילדה קטנה....לא היה נמאס לי ממך,כל הזמן חשבתי כאילו זו הפגישה הראשונה שלנו.


תמיד אמרת לי שאתה מרגיש בעננים ושאין אהבה כמו שלנו...הית כותב לי מתבים ומתכנן את החיים של שנינו ביחד.


היה לנו תמיד כייף ,וצחקנו כל הזמן...הינו שומעים מוסיקה ,ורואים סרטים, ויוצאים לבד או עם חברים ,אבל תמיד ביחד!!!


הינו מדברים שעות בטלפון,אחרי פגישה...והינו מתגעגעים עוד יותר .


חשבתי שהכל חלום-לא הבנתי איך הכל מושלם.


חשבתי שאני הנסיכה ואתה האביר שלי על הסוס הלבן.


ניפצת לי את האשליה שבנית לי אתה!!! ועכשיו הבנתי שאין ארמון ואין נסיכה. ואין אגדות והכל רק אשליות...והכאבים החלו לא פוסקים ואני שוב נכנסתי למסע הנדודים, נלחמתי בעצמי ובמגעגועיי לא ידעתי מה עכשיו עליי.


רציתי רק אותך!!! הית כוכב הצפון שלי ואבדה לי הדרך.


התגעגעתי אלייך, הלילות היו קשים...היתי רוצה להאמין שכל זה לא קרה כי עכשיו בגללך אני מפקפקת באהבה.


אבל אני כן רוצה עוד להאמין שיש אבירים ונסיכות.


אני כן עוד רוצה שוב להאמין באהבות...לאדם כמוך לא מגיע להיתאהב, אתה לא יודע מה שגרמת לי ללב.


החתכים והחבלות לא היו מעטות וגם לא היה קשה לראות.היתי בגללך בוכה ימים ולילות.


קטפת לב שלם ושברת אותו לרסיסים ,זה היה מוגן!!! ככה לא עושים.


היתי רק שלך זה לא היה מגיע לי , אהבתי אותך כמו שבחיים לא יואהבו אותך!!!


אבל אני לא דואגת -הגלגל התהפך. ואני כבר מתה שתרגיש את מה שאני הרגשתי אז...כשירית עם החיצים מבלי לחשוב עליי...מבלי להבחין שכואב לי ושאני נשברת.


אתה תבוא ותגיד לי...שהגלגל יתהפך-ואני יומר לך אני כבר מאוהבת...


אבל בטח שלא בך !!!