בגידה?או מה? אהבות וסיבוכים......

אוהבת אותך,אבל לא מסוגלת לסלוח...


מתוק שלי,אנחנו חברים כבר חצי שנה.זה הרבה.אפ'פעם לא היית בקשר כזה רציני.גמני לא.נכון,בהתחלה כשרק נפגשנו עוד לא אהבתי אותך.גם אתה עוד לא אהבת אותי.אבל שנינו רצינו לדעת יותר ולהכיר יותר טוב אחד את השניה.


האהבה באה לאט ובטוח.לא מיהרנו,והכל היה כל כך קסום.היה לי ממש טוב איתך.ועדיין טוב לי איתך נשמה שלי.איתך אני מרגישה הכי בטוחה בעולם.ואיתך אני מרגישה שאני יכולה להתגבר על הכל!אתה נותן לי הרגשה מצוינת,נותן לי להרגיש הכי מיוחדת.


הכל התחיל לפני חודשיים וקצת.בדיוק שהקשר שלנו רק התחיל להיות יותר רציני.בדיוק כשהתחלנו יותר להתקרב אחד לשני.בדיוק שהתחלנו ממש לאהוב. אז,היא הופיעה.חברה של בת דודה שלך.


אני זוכרת את זה כמו אתמול,היינו בריב.ואתה הלכת לראות אותה,להכיר,לדבר.


אתה כמובן,נדלקת עליה.חשבת עליה רצית אותה.תמיד כשהיינו מדברים על זה לא היית מודה בפניי שנדלקת עליה.אבל אני,אני ידעתי! ידעתי שאתה כן חושב עליה מדי פעם וידעתי על השיחות הארוכות שלכם בטלפון.


היו פעמים שאפילו העדפת לדבר איתה באייסי מאשר איתי.היית ממציא לי תירוצים ושקרים.היית אומר לי שאתה הולך לישון ובעצם נשאר לדבר איתה עד השעות המאוחרות של הלילה.


אני כל הזמן מדמיינת אתכם ביחד.מדברים,שמחים,צוחקים,מחובקים..מתנשקים,פשוט מאושרים.וכל פעם אני נכנסת לבאסה.כל פעם אני נכנסת לדיכי קטן כזה.כי אתה הרי שלי!אתה עוד נמצא בקשר איתי!איך אתה מסוגל?!אתה מכל הבנים שהכרתי אי פעם???


ולני כמה ימים התוודת בפניי שכן נדלקת עליה וסיפרת לי הכל.זאת לא בדיוק בגידה,אבל אני זוכרת שכשדיברנו על בגידות,בכללי,ואני אמרתי שגם להתחיל עם מישי אחרת ורק לדבר איתה למרות שלא עשיתם משו ביחד,זה עדיין נחשב לבגידה-ואתה..אתה הסכמת איתי.ואמרת שזה דבר מסריח ומגעיל.


היתה לך אפשרות להיות איתה עכשיו,אבל היא אמרה לך שיש משהו שמפריע לה.הבעיה הייתה שיש לך חברה.ז'תומרת אני.אני "הפרעתי" באמצע.


אז אתה יודע מה?אתה יכול ללכת אליה!להיות איתה!אם זה מה שאתה רוצה...


אמרת לי שאותי אתה אוהב,ובגלל זה נשארת איתי ולא הלכת אליה.גם אמרת שהיינו במצב של ריב-סתם בולשיט.וגם עם זה הסכמת איתי.שזה בכלל לא קשור.אז מה אני אמורה לעשות?!מה???אני מתחילה כל הזמן לחשוב אולי..אולי לא יודעת,אני לא הייתי בסדר והייתי צריכה לריב איתך על זה כדי שתבין שבי לא משחקים.שאני לא עדיפות שניה.לא רוצה,לא רוצה שתהיה איתי רק כי נוח וטוב לך.כי התרגלת לקשר שלנו.צריך הרבה יותר מזה.


אני לא מבינה.לא מבינה איך אני עוד נשארת איתך,איך אני סולחת?מאמינה לך שאתה אומר לי שאתה אוהב אותי???


בינתיים אנחנו ביחד.נכון,בחודש האחרון אתה התחלת ממש לאהוב אותי.לקחת ת'קשר שלנו הרבה יותר ברצינות.רואים את זה.חברות שלי אומרות לי שמהצד רואים שאתה אוהב אותי.אבל זה לא משנה מה רואים מהצד.משנה מה שאני מרגישה,פה בפנים.אבל זה לא מספיק,שזה ככה רק בחודש האחרון.כי עד לפני חודשיים-אתה עוד חשבת עליה.ואולי זה לא עבר לך???אולי אתה עוד רוצה אותה ואתה פשוט פוחד להפסיק איתי ת'קשר כי אולי איתה זה לא יצליח לך?


אני כבר לא יודעת מה לעשות.מצד אחד אני לא רוצה לאבד אותך.אני נתתי לך הכל.פשוט הכל.נתתי מעצמי המון לקשר הזה.ועברנו המון ביחד.המון,עמדתי לצידך ברגעים הכי קשים וכואבים.גם אתה-נכון.אבל מצד שני אני לא מוכנה להיות בעדיפות שניה,כי אין לך ברירה.ולא רוצה שתהיה איתי ושהלב שלך לא יהיה שלי במאה אחוז כמו שאתה אומר.


אני רק נפגעת כל הזמן.בלילות אני מתחילה לבכות ולא מפסיקה.נכנסת לזה קשה.


אני אוהבת אותך,אבל לא מסוגלת לסלוח.....


                                                     ממני....