ושוב הלילה.. /barbie

ושוב הלילה, גלמוד ויתום


למרגלות רגליי שפוסעות אל תוך החלל העירום
ידיי מגששות אחרי האור הכסוף והעדין


אך פוגשות בערפל, אפוף במסתורין
ושוב הלילה, שחור משחור, עמוק וכבד


והרגשה שהלב חלק נכבד מקיומו מאבד


החלק שנמצא אצלו, בבעלותו, ללא החזר


משמעו שלבי אינו שלם יותר..


ושוב הלילה, מייסר את נשמתי


כי רק בלילה, אלפי געגועים פוקדים אותי


החיוך נמוג, העצב מכביד


המילים שוקעות, ואין מה להגיד..


רק הלב מרגיש, כל פעימה נרגשת


רק הלב מודע לכך שרק אותו נפשי מבקשת


רגליי פוסעות באפלה דוממת,


הלבנה בשמי השחור, יותר מהשמש מחממת


אך בעיני השתקפותו, וכואב לבי החצוי


מפלסת לי שוב את דרכי אל תוך הלילה ההזוי


קוראת בשמו, האם ישמע מבעד לענני נחושת רכים?


האם ידע, שבלעדיו ימיי ולילותיי ריקים?..


אך רק הלילה עונה לי, תשובה ללא מילים


והים מקשיב, ובולע את דמותו בין הגלים...


ורק הלילה, מודע לכך שהוא יותר לא ישוב


כי הוא  הלך, וכעת הכול בעולמי חשוך.