אמאל'הה סיפור כזה עצוב.. :( :( תלמדו מזה!!

היא הייתה בת 15..היא אהבה אותו יותר מהכול,

היא הייתה מוכנה לחוות הכול בשבילו,אבלל..היא לא הייתה מסוגלת

להגיד לוו.. "אני אוהבת אותך", מפני..שלא הייתה מסוגלת לשמוע

אותו אומר את האמת,האמת של המציאות..

בכול פעם שראתה אותו ליבה פעם בחוזקה ורגליה רעדו..

היא התאהבה בוו יותר ויותר:(





יוםם אחדד הוא ניגש איליה ושאל עם אפשר לדברר איתה לרגע..

היא חייכה ואמרה בסדר, הם הלכוו לצד,עיניו הכחולות נצצו,

והוא לחש לה:"אני צריך לספר לך משהו.."

היא הייתה בטוחה שהוא הולך להגיד לה.."אני אוהב אותך",

אבל הכול היה אשליה,אשליה של המציאות..

הוא רק ביקש ממנה דברר כול כך שולי,שהיא פרצה בבכיי,

היא ענתה לו בחיוב והלכה..





היא הסתגרה בחדרה כול כךך הרבה זמן..

והיא החליטה שהיא לא מסגולת יותר:(

היא כ"כ רצתה לעזוב את העולםם הזה,לשכוחח ממנו..

אך היא ידעה שלעולם זה לא יקרה,האהבה חזקהה..יותר ממנה:((





היא שכבה במיטהה שעות ארוכות,וחשבה עלל הכול..

היא פנתה לה':"ה'..למה נתת לעצב להשתלט?!,למה?!,

הוא בחיים לא יאהב אותי כמו שאני אוהבת אותוו.."=[





היא הבינה שאת העולם היא צריכה לעזוב..

היא נכנסה למיטה, הסתכלה על החלון,וסגרה את ענייה..

העניים שהביאו לה כול כך הרבה דמעות, נסגרו ולעולם.

היא חשבה שזה הפתרון היחיד..להפסיק לסבוול :(( #!





למחרת בבוקר הטלפון צלצל..היא לא ענתה,זה היה הוא,

הוא השאיר הודעה.."אממ..את זוכרת שלקחתי אותך לצד..

זהה לא מה שרציתי להגיד לך..הוא גמגם..

מה שבאמת רציתי ולא הייתי מסוגל להגיד לך.."הוא לחש.."

מה שבאמת רציתי להגיד לך.."

הוא הפסיק.."זה..שאני..שאני..אוהב אותך.."

הוא נשמעע נבוך.."ותמיד אהבתי..אבל לא היתי מסוגל להגיד לך"..

"כשתשמעי את ההודעה, בבקשה תחזרי אליי.."





הוא ניתק..





היא לא חזרה אליו מעולם מפני שלא יכלה..

עכשיו היא חופשיה, היא מלאך שנשבע לשמור עליו משמים:((







אל תסתירו רגשותתתת..לא תמיד מנצחים אבל לפחות לא הפסדתם בגלל שלא ניסיתם!!!

אוהבת..

שירלו'שששששששששש