החיים .....

אז..

באמת שאני כותבת את זה מכל הלב..





יש אחד שנסע רחוק, רחוק מכאן ו.... משהו כמו לפני שנה ושלושה חודשים ועדיין לא התגברתי עליו.



אני יודעת שאולי זה ישמע קצת טיפשי אבל אני עדיין מרגישה אליו משהו!!אני עדיין רוצה אותו!...



בחיים שלי לא אהבתי ככה ודווקא כשזה קורה אז לא היינו חברים ..היינו במן קטע כזה... אבל לא סתם קטע אלא הקטע הכי יפה בעולם!..



ומאז.. ומאז הכל הולך לי חרא. אני לא אתחיל לפרט פה אבל באמת תאמינו לי שהכי לא קל לי בעולם!..

אני מרגישה שאני מאבדת את החיים שלי גם אם אני אמנם בריאה פיזית אך נפשית הכי לא!... הנשמה שלי מתפוררת .. אני מרגישה שאין לי ל-מה לקום בבוקר או למי..

באמת.. אני אוהבת את המשפחה שלי , מאד! .. אך הם הדבר היחידי שיש לי!... אין לי חברים טובים, אין לי אהבה, איבדתי שניים מהמשפחה!.. איבדתי המוןן!!.....



אולי לא נועדתי לאושר... אך בגיל 15 וחצי מאד קשה לי לקבל את זה. אני משהו כמו מעל שנה מאז שאותו אחד עזב רק בדיכאון , בוכה כל הזמן...

מתי יבוא האושר?..מתי?...



יש משפט שאומר ש.." אמרו לי יהיה טוב .. רק שחכו להגיד מתי".. אז בדיוק ככה זה אצלי.... אתם יודעים אני כל כך מתחברת למשפטים שאתם רושמים פה שזה מדהים!! .. זה גם ממש עצוב כי... המשפטים כל כך נכונים לגביי והלוואי ולא היו כל כך נכונים.!



באמת... אני לא רושמת לכם את כל זה בכדי שתרחמו עליי אלא רק בגלל כדי שתעריכו את חייכם . ואם קורים לכם כל הזמן רק דברים טובים אז תודו לאלוהים ותמסרו לו שהלוואי וגם לי היה קורה משהו טוב..



שלכם ברברינה.