האחד שלי / נופר לנציאנו

אני יושבת כאן,


כל כך לבד,


איך עובר הזמן


שעזבת לי את היד.


אהבה בלתי נשכחת,


חרוטה בליבי,


על שקרים לא סולחת,


לא צריכה אותך איתי.


אבל כל דבר שתעשה,


יציט בי אש קטנה..


השפתיים מבקשות שוב,


את הנשיקה האחרונה.


לא יכולה לשכוח,


את מה שהרגשנו פעם.


לא יכולה לשכוח,


את הניחוח שלך, הטעם..


יש בך דברים שלא הבין לעולם,


אבל מה שלא תעשה,


תמיד תישאר האחד שלי.


מבין כולם...