מלחמת האהבה האבודה

המכתב שלי מדבר על כאב , כאב האהבה אני קוראת לו, כי לכל אחד כואב מהאהבה  ואני אומרת דבר כזה :מי שכאב  שהכאב ילך ומי שנפל.. נפל ומת מאהבה לא סובל כעת.. כן כמה שזה אכזרי זה נכון. כי אותנו בני האדם הענישו אלוהים העניש אותנו והעניש הרבה .. אך העונש הכי עצום הוא שאנחנו בחיים לא נהנה מהאהבה לעד, היא תמיד תהפוף בסוף למרירות או לדבר בלתי אפשרי וכאב עצום ...


אתם בטח שואלים עכשיו למה היא אומרת את זה  מה היא בעצם רוצה להגיד בזה עכשיו..? אז אני יגלה לכם אני אומרת את זה כי אני עצמי ובשרי נישרפתי מאש האהבה שאותי לכדה וממנה לעולם לא יצאתי ,ניסיתי לשכוח,המשכתי הלאה עם מישהו אחר שאותו אני אוהבת (אך בו אף פעם לא הייתי מאוהבת) אבל אף פעם לא שכחתי ממנו... מאותו אחד שגנב את ליבי עד היום והוא ישאר אצלו גם עד היום האחרון לחיי כי אהבת אמת יש רק אחת ואכזבת אמת יש רק אחת רק שהיא נשארת איתי כמו צלקת לכל החיים ואת אותה אכזבה אני יראה כל חיי....


האכזבה שלי היא שלא היה לי את האומץ ללכת ולילחם עליו ולהשיג אותו בחזרה ולהיות מאושרים כמו פעם.. לכן אני אומרת לכם אנשים יקרים אל תוותרו אף פעם על האהבה שלכם לכו תלחמו עליה יהיה מה שיהיה אבל תעשו את זה בזמן כי הזמן תמיד הולך לרעתנו. תעשו זאת בזמן ואל תתביישו מזה כי באהבה לא צריך ליתבייש אל תעשו את אותה טעות שלי כי עליה תתחרטו כל חייכם בבקשה תלחמו למעני כך שלפחות אני יצא מתוך הנחה שלפחות אתם תהיו מאושרים עם אהבתכם ...


אך אתם יודעים גם אתם.. גם אתם שאיחרתם את המועד כמוני.. גם לנו יש עוד את התקווה ללכת ולהיות מאושרים.. אני יתחיל לפלס את דרכם אל האושר בכך שאני ילך לילחם על שלי גם עכשיו גם שכבר מאוחר ואתם בבקשה תמשיכו בדרכי... גם אם ניפגע מזה שווה לנסות כי כמה רגעים של מבוכה יכולים להיא לחיינו חים שלמים של אושר ואהבה..


אז חברים יקרים כאן נגמר המכתב שלי כי עכשיו אני הולכת להשיג את אהובי שאותו איבדתי לפני 3 שנים.. כן זה הרבה זמן  יכול להיות שכבר לא נשאר לו כלום כלפיי  אבל אני מאמינה שלאהבה הראשונה תמיד נשאר איזה רגשון קטן וחמוד שעלול לגדול ברגע שאני ילך אליו ויספר לו את הרגשות שלי אליו.. אני מאמינה בעצמי וגם בכם.. אז כל אחד שקורא עכשיו את המכתב שלי ונמצא גם הוא באותה הסירה שיקח את הרגליים שלו אל אהוב או אהובת ליבו ויתחיל לזמר בפניה את רגשותיו . גם אם לבסוף קיבלתם אכזבה לפחות ניסיתם ואז תדעו שאין עוד תקווה והברירה היחידה היא לשכוח אבל כל עוד לא ניסיתם לעולם לא תדעו...


אז אני הלכתי להתחיל את דרכם ואל תדאגו את התשובה אני יספר לכם במכתב הבא. אתם תזהו אותו אל תדאגו כי למכתב הבא שלי יהיו רק שני כותרות  או שאני יקרא לו :"התשובה המרה " או "התשובה שהביאה לחיי אור" ביי לכם אנשים ואל תוותרו לעולם על אהבתכם.


שלכם תמיד נטליה מסיקה