הדמעות שחונקות

הנה אתה, עומד שם מולי
מביט אליי, ורועדת כולי...
יושבת בבית וכל גופי כואב,
במיוחד הלב, שאותך כל כך אוהב.
הנה עלה לו הלילה, הוא כל כך אפל ושחור,
מנסה להמשיך הלאה, ולא להביט לאחור.
רוצה אותך כל כך לשכוח
רוצה מכולם, איתך לברוח.
הקרבתי בשבילך כל כך הרבה ודיי,
נתתי בשבילך כל כך הרבה מחיי.
אני מאוהבת, כולם לי אומרים,
אבל הוא לא בשבילך, שוב הם חוזרים.
אני רוצה אותך עם כל נשמתי, אך אין תגובה
אולי אתה רוצה, אך לא מוותר על הגאווה.
רוצה אלייך, ושוב לך קוראת,
עכשיו ממך, אני מנסה לצאת.
דיי בי לפגוע! זה כואב לי מספיק,
מה שאתה עושה, לי כל כך מעיק.
היה בי רגש שחשבתי שעבר
הלכתי לישון בציפייה למחר.
אך שוב זה בא שוב זה חוזר,
זה רק מתגבר ולי לא עובר.
אתה כל כך מתוק, וכל כך מיוחד
רק תקשיב לי קצת, אל תשאיר אותי לבד.
אני שבורה, אני מיואשת, וכך חולפים הימים,
לכאב שבליבי נגמרו כבר המילים...
שוכבת במיטה, והדמעות זולגות,
מה קורה בליבך אני רוצה לגלות.
רוצה שהכל, מהר יעבור,
הדמעות מתפרצות ולא יכולה לעצור...