זעקת לילית

או, אדם...


את הסבל שסבלתי לא יקח האל, לא תיקח ממני אפילו אתה.


על עוול איום נשמתי זועקת,


לא ידע העולם כזו זעקה.


על הכאב שכאבת כאבתי אפיים.


רגשות של אשמה הם כבר מזמן לא סיבה,


אז נגמרו הסיבות שאתה תתגרה בי.


לרב אני הייתי זו ששתקתי -


הלילה הזה תקשיב לי אתה:


על חוזה השכירות איתך, בדמי חתמתי,


ובדמי שלמתי על הפרתו.


עכשיו, חופשיה מחובות אני עוזבת את עדן,


בקלות אתגבר על החומה שסביבו.


על ארץ החטא אפול מדממת


רק שם סוף-סוף אהיה חופשיה.


ללא מחילה אלוהית - אשוטט בין בני חטא


 ולעולם לא אשוב עוד לראות את הסבל שלך.


 


לפי המיתוסים היהודיים, לילת הייתה האישה הראשונה שנבראה יחד עם אדם בגן עדן, בטרם נבראה חווה מצלעו. מאחר שלילית לא הסכימה להיות כנועה לאדם היא עזבה את גן עדן.


כדי להחזירה, מלכאי ה' הבטיחו להרוג את ילדיה מדי יום עד היום בו תשוב לגן עדן, אולם לילית מעולם לא שבה. היא הפכה למפלצת ונשבעה להרוג את ילדי של חווה - בני אדם, כנקמה.