המכתב קצת ארוך..אבל נכתב ברגעי כאב..אלוהים שלי..:-(

אני יודעת שאולי הוא ארוך אבל המצב שלי ממש חרא..

המצב שלייי קשה כואב לי כל כך אני וחבר שלי נפרדנו

ואין לי שום אור כדי להגיע למחר..



אלוהים שלי..

רושמת את המכתב הזה שמצבי כזה

החולי הזה הפך אותי לחלשה והמילים שלו הפכו אותי לחלשה עוד יותר.

לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם הכאב הזה

הבנאדם שאתה הכי אוהב פתאום כבר לא מתייחס לא שם לב

פתאום הכל הפך להיות סיוט

הולכת לישון בלילה עם הדמעות בעיניים,קמה בבוקר ואין שום חיוך על השפתיים.

רוצה כל כך שתשלח מלאך וביחד איתו לעוף למרחב.

שתקח אותי להיות קרובה אלייך,מה שווים חיי אדם שאף אחד לא מסתכל לכיוונו,מה שווים חיי אדם אם חיוך הוא רק שקר אחד גדול.

אני יודעת שהוא כבר לא יסתכל לכיווני ימשיך בחייו כמו שהוא רק רוצה,כמו שהוא מבקש.

כמה היה קשה להגיד להורים שיש לי חבר,עכשיו לא יודעת איך להתמודד ולהגיד להם שהכל הפך ע ב ר

רק זכרונות ממנו נשאר,חשבתי שהוא לעולם לא יוותר

ושאני והוא נחייה כמו שתמיד חלמנו

אבל חלומות,חלומות זה טוב,סוג של אשליות.

אשליה שאני חייה בה כבר מהיום שהוא עזב.

אשליה,שאין לי כוח עוד להמשיך לחיות עד מחר.

רושמת את המכתב במחשבה עלייך,אלוהים שלי

תשלח איזה מלאך שייתן כנפיים ואבוא להיות לצידך.

אהיה קרובה אלייך,תוכל לתת לי קצת אושר ושמחה.

מבקשת רק עוד דבר אחד,אלוהיי..

תן לו אושר ושמור על חייו,הוא לא רוצה אותי כבר לצידו,לא רוצה אותי בקרבתו

אלוהים במה חטאתי שכך יצאתי מליבו?!