סופרסטאר

מי אתה חושב שאתה? מתנהג כמו כוכב גדול,משחק בכל הבנות...צוחק ומחייך כל הזמן
ממיס את הלב,עובר בת בת בתוך יומיים אהבה חדשה,לא שהן רוצות אותך זה המזל הדפוק שלך
כי לא בחרת בי! אחרי כל מה שהיה ביננו,כל החיבוקים הנשיקות והדברים היפים
והתמימים,לכל אחת שרצית היה לפתע חבר..

אתה סתם מתנהג כמו קשוח למי.?לעצמך!

למה אתה כזה?,בכל מסיבה שהייתה היינו יחד..רוקדים בורחים מה שאתם לא רוצים היו לך
מילים כל כך יפות אליי,לא שהיינו חברים,אבל הכול היה מושלם..

הירח הלבן מאיר ואני מדמיינת את השקיעה מזמזמת בכל איטי שיר על אהבה..

כל הזיכרונות היפים ממך עולים לראשי ומציפים אותי בבכי של געגועים אלייך

פוגעים בי,מרטיטים את ליבי,מקשרים אותי שוב לאותם הרגעים,מעלים בי רגעים לא תמימים
ודי יפים,היה ביננו משהו אז אני צועקת לתוך עצמי ובקול בכי חנוק ממלמלת מילים של
שיר כלשהו על הכאב שבאהבה,מרגישה נטושה..

רוצה שתחזור אליי ותביא בדרך את ליבך כי כואב לי.

כל הריקודים הצמודים שהיו קורעים את נשמתי..אותך רציתי רק בשבילי

לא רציתי שהחץ יישבר ושיאשיר אותנו יחד בלי התחייבויות...

ועכשיו נותר לי רק לבכות.

הדמעות עולות וצפות ממקום לא צפוי מהבטן,ואני מרגישה גוש שחונק את הגרון שלי,רוצה
להיות שוב חופשייה ממחשבות על לומר לך מה אני מרגישה.

ומול עיניי עולה שוב הקטע שסיפרתי לך..ישבנו שם בדשא של הביצפר עד אז היינו יחד בלי
הפסקה,סיפרתי לך נרתעת לאחור נסוגת כטיפש,ואני הלכתי בלי לומר מילה קמת אחריי
ודיברנו,מאז לא הרגשתי ממך חיבוק,לא נשיקה ואפילו אם הייתה בלחי,לא ליטוף קטן בהיסח
הדעת,כל מה שהיה לא יחזור להיות שוב.

ואני לא יכולה למחוק את הזיכרונות-ההיסטוריה המפוארת...

אני חושבת על אותה המסיבה שישבנו יחד בהסעה למקום שבו התקיימה..

על החיבוק היפה,על הריקוד במועדון הריקוד שהיה האחרון,הריקוד הצמוד שאני מרגישה את
הידיים הגדולות שלך חובקות אותי,ואת הנסיעה בחזור שהייתי עייפה,והצעת לי בכוונה
תחילה לשים את הראש עלייך,וישבנו אוחזים ידיים..

החיים התאכזרו אליי,לקחו ממני את האושר הגדול זה שמילא אותי...

ונתנו לי במקום דמעות קשות ולב כואב..

ושוב התמונה חוזרת אל דימיוני שמתי על הכתף שלך את הראש,וליטפת את הידיים שלי,ושוב
הדמעות אותי עכשיו מציפות....

מה עשיתי?בסך הכול רציתי לאהוב אותך לעד...:((((((((((((((((((((((