סיגל ולירז היו חברות טובות שאהבו מכל הלב אחת את השנייה.
כך עבר הזמן, והגיע היום הולדת 17 של סיגל. היא הייתה כל כך מאושרת וביקשה רק מתנה
אחת ליום הולדת שלה. היא רצתה שהידיד הכי טוב שלה והחברה הכי טובה שלה יממשו כבר את
האהבה שלהם ויהיו ביחד.
בתוך ליבה, היא ידעה שזה יהיה קשה ומכה גדולה בשבילה אך לא הייתה לה ברירה אלא
לפרגן מכל הלב לאנשים האהובים עליה.
שלושה ימים אחרי היום הולדת, היה ...
סיגל והוא ישבו בגינה מביטים בשקיעה ולפתע הוא שתק הסתכל עליה במבט העמוק והסוחף
שלו ושאל אותה: "סיגל, אי פעם היית דלוקה עליי?" והיא נשארה יושבת כמו נציב מלח, לא
מסוגלת לזוז ולא לדבר מנסה לעשות סדר במילים שלה.
מבלי לחשוב הרבה אמרה לו: "מה פתאום! הרי אנחנו רק ידידים לא?".
היה שקט מצד שניהם, מבוכה קלה ואז באה התדהמה בשבילה ששינתה את כל חייה מאז אותו
רגע.
הוא אמר לה: "סיגל, זוכרת את הידידה שלי ...
סיגל והוא ישבו בגינה מביטים בשקיעה ולפתע הוא שתק הסתכל עליה במבט העמוק והסוחף
שלו ושאל אותה: "סיגל, אי פעם היית דלוקה עליי?" והיא נשארה יושבת כמו נציב מלח, לא
מסוגלת לזוז ולא לדבר מנסה לעשות סדר במילים שלה.
מבלי לחשוב הרבה אמרה לו: "מה פתאום! הרי אנחנו רק ידידים לא?".
היה שקט מצד שניהם, מבוכה קלה ואז באה התדהמה בשבילה ששינתה את כל חייה מאז אותו
רגע.
הוא אמר לה: "סיגל, זוכרת את הידידה שלי ...
