כבר לא ילדים

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נסחפתי מהמתח חחחח 😁

לבשתי טיץ שחור טוניקה, צעיף נופל ומגף. התאפרתי ואז אסף נכנס.
אסף: מה הקשר סרט עם מתן?
אני: סתם הולכים לסרט...
אסף: סרט?
אני: סרט אסף!
הוא יצא מהחדר וגם אני. ראיתי שמתן עם גיל בסלון.
אני: זזנו?
מתן: כן..
אמרתי ביי לגיל ויצאנו.
מתן:...
מתן: מוזר אה?
אני: הכי מוזר, אסף כבר התחיל לחפור.
מתן: יעבור לו....
אני: טוב יאללה, סרט.
אחרי רבע שעה הגענו, נכנסנו לקולנוע הוצאתי כסף כדי לשלם.
מתן: נראה לך...?
אני: כן.
מתן: תכניסי את זה לתיק עכשיו.
הוא שילם ונכנסו לסרט, הייה כייף, הוא שם עלי את היד. הרגשתי מוגנת קצת.
סיימנו והלכנו לשבת בפארק קטן, הייה ממש קר.
מתן: חכי אני אביא את הקפוצ'ון מהאוטו, הוא הביא ושמתי אותו.
מתן: את יודעת, שאף פעם לא הייתי ככה עם משהי.
אני: מה? מה זאת אומרת?
מתן: לא יודע, הייתי דפוק, ילד מה שנקרא. רציתי רק להינות, לא חיפשתי משהו מעבר, ראיתי כמה אנשים נפגעים מאהבה. ופשוט לא רציתי.
ואת מוציאה ממני בזמן האחרון דברים שלא הייתי.
חייכתי אליו.
אני: קשה לי מתן, כל כך נפגעתי. אני לא מאמינה כבר בגברים, באהבה...לא מאמינה בכלום. אני לא רוצה כלום ובטח שלא מערכת יחסים, אין לי לב בשביל להיפגע.
מתן: אז מה את עושה איתי פה בעצם?
אני: לא יודעת מתן... אני לא רואה אותי כרגע במערכת יחסים אבל אני לא רוצה לאבד אותך כידיד.
מתן: את לא, ואני מבין את הכאב שלך. הכל בסדר! אנחנו נשאר ידידים תמיד.
אני: יופי.
חזרתי הביתה.
עבר חודש וחצי, עבדתי מלא הכרתי עוד חבר'ה בעבודה, מתן ואני נשארנו ידידים והוא הכיר משהי חמודה שזה נראה רציני, האהבה בין צליל ויוגב גודלת.
קמתי ב 8 בבוקר התארגנתי לעבודה, הגעתי וראיתי את דור, סער וג'קי. ג'קי הייה בחו'ל וחזק קוראים לו רון אבל כולם קוראים לו ג'קי.
אני: בוקר טוב חמודים. נתתי להם נשיקה והתחלנו לעבוד.
מכרנו מלא, הייה מצחיק.
אני: דור מה הפרצוף?
דור: סתם אני יספר לך אחרי זה.
סער: מה אתה עצבני היום?
דור: כלום נו.
ג'קי: יאללה חבר'ה, תעבדו!
דור: תקשיבו אני יוצא ל 10 דקות הפסקה.
המשכנו למכור, ג'קי הזה הורס מצחוק.
ג'קי: כפרה עליך, בא לך לעשות סגירה עם דור וסער? אין עובדים...
אני: כן בטח..
ג'קי: יופי, מחר אמורה לבוא עוד עובדת.
אני: נו יאללה, הגיע הזמן.
דור נכנס עצבני והתיישב. הסתכלתי עליו.. סיימתי למכור לבחורה שעמדה מולי.
אני: דור מה קרה?
דור: סתם מאי עזבי.. הוא הלך לחדר עם כל החומרים וזרק את הפח.
אני: דור... אמרתי והוא התיישב על הרצפה.
אני: דור דבר איתי.
דור: מאי אני לא יכול איתה יותר, היא מוציא לי את המיץ, כמה עצבים יש לי בגוף כלפייה.
אני: מאמי, אז אולי דיי. אתם כבר 3 שנים יחד. אולי הגיע הזמן לשחרר.
דור: אני יודע שהגיע הזמן מאי, אני לא אוהב אותה כבר.. זה הרגל. אבל אני פשוט לא מסוגל לעשות את זה.
אני: אז תישאר ותסבול.
דור: תודה מאי.
אני: נו דור מה אתה ילד.. תהייה גבר תסיים את הסגירה הזאת, תתקלח ולך אליה תעשה את זה כמו גבר.
הוא הסתכל עלי וחייך. הושטתי לו את היד וחזרנו לעבוד.
עשינו את הסגירה וסער הקפיץ אותי הביתה.
סער: יאללה נסיכה..
אני: ביי מאמי תודה.. יצאתי מהאוטו ונכנסתי הביתה.
שמעתי את ליאור וחיים מתווכחים. לא הייה לי כח אפילו להקשיב.
נכנסתי להתקלח אכלתי משהו עם אמא ונכנסתי למיטה.
שמעתי את הפלאפון מצלצל מתוך שינה... לקחתי את הפלאפון ראיתי ש 1 וחצי בלילה ואז ראיתי שזה.................

מה דעתך 😊?

אוווווףףף
אני חושבת שבינה לבין מתן יכולה להיות אהבה גדולה ומדהימה שיכולה להפתיע את שניהם 😮

חכי ותראי 😊

אני: ביי מאמי תודה.. יצאתי מהאוטו ונכנסתי הביתה.
שמעתי את ליאור וחיים מתווכחים. לא הייה לי כח אפילו להקשיב.
נכנסתי להתקלח אכלתי משהו עם אמא ונכנסתי למיטה.
שמעתי את הפלאפון מצלצל מתוך שינה... לקחתי את הפלאפון ראיתי ש 1 וחצי בלילה ואז ראיתי שזה.................
בן..
WTF ? חשבתי לעצמי
אני: הלו אמרתי בחצי קול..
בן: מאי.. סורי על השעה..
אני: מה קרה? אמרתי והתיישבתי חצי ישנה.
בן: שתינו מלא ואסף גמור, יש מצב שאת באה לקחת אותו?
אני: ברור איפה אתם?
בן: זולה.
אני: טוב ביי.
החלפתי לטיץ לבשתי גופיה לבנה וקפוצון, הוצאתי מהמקרר בקבוק מים. לקחתי את המפתח של האוטו ונסעתי.
אחרי חמש דקות הגעתי ונכנסתי לזולה, מה שהלך שם.
אני: אתם לא שפויים אמרתי וזרקתי כמה בקבוקים לפח.
בן: חגגנו קצת ללירן הוא אמר וראיתי את לירן בא לכיווני.
אני: מזל טוב אמרתי לו.
מתן ויוגב היו עוד איכשהו שפויים ועזרו לי לסדר שם.
אני: אסף תשתה בבקשה.. אמרתי לו
מתן: בואי אני יעזור לך לקחת אותו הביתה.
אני: תודה אמרתי בחיוך.
הכנסנו את אסף לאוטו ומתן התיישב לידו.
אחרי חמש דקות חניתי בבית והעלנו אותו.
מתן: אני יכניס אותו להתקלח.
אני: אחלה.
ירדתי למטבח והכנתי לו ולמתן קפה שחור. הוא יצא מהמקלחת ושמתי לו על השולחן בחדר.
אני: אתה בא לגינה? אמרתי למתן
מתן: כן.
הבאתי לו את הקפה והתיישבנו על הנדנדה.
אני: לא דיברנו הרבה זמן.
מתן: היום רציתי להתקשר אליך, התגעגעתי. הוא אמר ושתה מהקפה.
אני: מה עם ההיא?
מתן: כלום, אנחנו לא ביחד. מאז שיצאנו אני חושב רק עלייך.
הוא הקסים אותי... הוא התקרב אלי. התנשקנו, הוא מנשק כל כך מדהים.
מתן: איך פספסתי אותך?
אני: היית עסוק בלהתפרפר.
מתן: או שאולי החבר הכי טוב שלי הייה איתך.
אני: מזל שהוא לא זוכר אמרתי וצחקתי.
מתן: רעה.
אני: לא אתה אמרתי והוצאתי לו לשון. התחיל לרדת גשם... נכנסנו לבפנים.
מתן: טוב אני אזמין מונית.
אני: אממ.. אתה רוצה להישאר?
מתן: מה? הוא הייה בשוק.
אני: כן מטורף בחוץ.
מתן: טוב הוא אמר בשקט הוא לקח מאסף חולצה ובוקסר.. אסף כבר ישן.
אני: תזהר ממני אמרתי למתן.
מתן: לא עושה כלום הוא חייך את החיוך שלו ונרדמנו כפיות.
בבוקר התעוררתי וראיתי שאני לבד.
הסתכלתי על הכרית לידי וראיתי פתק.
"יפה שלי, הייתי חייב לעוף לשמור על אחותי.
הייה לי כייף, התגעגעתי אליך כל כך"
חייכתי והתעוררתי לריח של שישי.
עשיתי את סידורי הבוקר והלכתי לחדר של אסף.
אני: מה קורה?
אסף: כואב לי הראש בטירוף.
אני: כן שתית כמו חמור אתמול.
אסף: מאי איך הגעתי הביתה?
אני: באתי לקחת אותך.
אסף: יאו אני מצטער..
אני: שטויות.
אסף: כן שתינו מלא, וגם רבתי עם אור.
אני: מה קרה?
אסף: סתם ויכוח.
אני: מתן ישן פה.
אסף: מה? הוא אמר והתיישב.
אני: כן הוא עזר לי איתך, והייה מבול אז הוא נשאר לישון.
אסף: מה קורה בינכם?
אני: לא יודעת.
אסף: מאי.. בלי שטויות
אני: טוב אסף.. אמרתי ויצאתי מהחדר
בערב כל המשפחה באה לקידוש ואז מתן בא ונסענו לבאולינג
אני: חכה אני קורעת אותך!
מתן: מה את אומרת.. הוא אמר וחיבק אותי.
שיחקנו וכמובן שמתן ניצח.
מתן: איזה מלך אניי....!
אני: אל תעוף...
מתן: יאללה יאללה.. הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה.
הפלאפון שלו צלצל וזה הייה יוגב.
יוגב: אחי, אנחנו בזולה תבואו.
יצאנו מהבאולינג ואחרי רבע שעה הגענו.
אני: כמה מבטים עכשיו.
מתן: מה איכפת לך 
נכנסו התיישבנו הייה מצחיק הבנות הרסו אותי מצחוק.
מתן שם עלי את היד וראיתי את המבט של בן. אחרי כמה שניות הוא יצא החוצה.
אני: בן מה קרה?
בן: כלום הוא אמר והוציא סיגריה
אני: ממתי אתה מעשן.
בן: מעשן.. יש בעיה?
אני:בן מה יש לך?
בן: לא יודע הציק לי לראות את זה בעין.
אני: אתה לא זוכר אבל כלום.
בן: אני יודע אבל עדיין.
אני: טוב אני בטוחה שתתמודד.
בן: מאי..
אני: מה?
בן: בואי נפסיק עם הריבים.
אני: אני הפסקתי מזמן
בן: שולם?
אני: שולם חייכתי והוא הביא לי חיבוק חזרתי לבפנים והתיישבתי ליד מתן.
צליל: זה הכי הזוי בארץ... היא אמרה והסתכלה עלינו
מתן: תתמודדי כפרה... הוא אמר והביא לה כאפה.
קיבלתי SMS וראיתי שזה דור
"נפרדנו, אחותי"
אני: בשעה טובה, הכל לטובה אם אתה צריך משהו בכייף 
יוגב:....

😊?

ישששששששששששששששששששששששש
ושבן יאכל את הלב...גם ככה נמאסו עליי הריבים הסתמיים שלהם והקינאה זה לא בריא!!!
יאללה מחכה להמשך מפנק וארוך 😁 😁 😁 😁

QUOTE (לולו_סטייל @ 21/11/2013) ישששששששששששששששששששששששש
ושבן יאכל את הלב...גם ככה נמאסו עליי הריבים הסתמיים שלהם והקינאה זה לא בריא!!!
יאללה מחכה להמשך מפנק וארוך 😁 😁 😁 😁
לפעמים מבינים דברים רק אחרי שמאבדים אותם.

עוד מעט המשך ארוך ומפנק 😊

נווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
😁 😮 😛 😉 😁

לא כ״כ יוצא לי להגיב לך
אבל הפרקים האחרונים המיסו אותי
תמשיכי!!
ומתן פשוט מושלם, הרבה יותר מאשר בן.

תודה רבה רבה : )

בקרוב המשךך !

הרבה זמן שלא קראתי את הסיפור ואיזה פרקים מושלמים.....מדהים!! המשך!! 😂 😂

QUOTE (hila_t @ 24/11/2013) הרבה זמן שלא קראתי את הסיפור ואיזה פרקים מושלמים.....מדהים!! המשך!! 😂 😂
תודה מקסימממה 😊

נפרדנו, אחותי"
אני: בשעה טובה, הכל לטובה אם אתה צריך משהו בכייף 
יוגב:....
יוגב: מאי מי זה דור?
אני: מה איכפת לך? אמרתי וסגרתי את הפלאפון והסתכלתי עליו במבט עצבני. וצליל ישר זרקה לו מה אתה מסתכל לה בפלאפון
התעצבנתי ושמתי את הפלאפון על השולחן.
מתן: די מה התעצבנת...
אני: סתם.
ראיתי את אסף לא במיטבו.
אני: בוא החוצה שנייה אמרתי לו.
קמנו והתיישבנו בספה בחוץ
אני: מה יש לך?
אסף: אין לי כח מאי, אני גמור מאתמול.. וגם אור מעצבנת אותי...
אני: עוד לא השלמתם?
אסף: לא.. קיצור אני הולך.. מאי בלי שטויות הוא אמר והסתכל על המתן שישב בפנים.
אני: הוא חבר טוב שלך מה יש לך..
אסף: חבר טוב מאוד, אבל אני מכיר אותו עם בנות.
אני: להזכירך גם אתה היית כזה.
הוא שתק, חיבק אותי והלך.
הפלאפון שלי צלצל וראיתי שזה דור.
אני: היי נשמה
דור: אני מתחרפן מאי...
אני: אתה רוצה לשבת?
דור: אני חייב אני מתחרפן.
אני: אממ.. תאסוף אותי מסביון טוב?
דור: 20 דקות.
אני: טוב דורצ'.
קראתי למתן ואחרי שנייה הוא יצא.
אני: מאמי תקשיב שנייה..
מתן: מה? הוא אמר והסתכל עלי..
אני: ידיד שלי מהעבודה, נפרד מחברה שלו והוא חייב לדבר אני הולכת לשבת איתו איזה שעה ואז נפגש?
מתן: הסתכל על השעון.
אני: מאמי רק 23:45
מתן: טוב הוא אמר בשקט...
אני: מאמי יש מצב שאתה מקנא? אמרתי בחיוך קטן.
מתן: לא הוא אמר והוציא לי לשון וחיבק אותי חזק.
אני: טוב נסיך קטן, אני אחזור מהר.
מתן: מבטיחה?
אני: מבטיחה!
נסחפנו לנשיקה ארוכה, שהפלאפון שלי עצר אותה... אמרתי לכולם ביי ונכנסתי לאוטו של דור.
אני: היי נשמה.
דור: מה קורה מאמי?
אני: טוב, העיניים שלך אדומות בטירוף.
דור: אני מתחרפן מאי.
התיישבנו באיזה פארק.
אני: די תקשיב, אמרת שהייה לך קשה, ושאתם לא מפסיקים לריב. וכל הקשר לא כמו שהייה. באיזה שהוא שלב קשר הופך להרגל לצערנו ולוקחים הכל כמובן מאילו. ולא.. זה לא אמור להיות ככה. אתם צריכים קצת את הלב, לראות דברים חדשות להתנסות בדברים חדשים. ברור שזה קשה, עברת איתה פאקינג 3 שנים...
דור: את צודקת, אני מאמין שמחר אני כבר יהיה יותר טוב
אני: אני בטוחה דורצ'. הבאתי לו חיבוק.
דור: מה עם מתן?
אני: בסדר גמור... 
סיימנו והוא החזיר אותי לזולה.
לירן: טוב חברים אני נראה לי זז הביתה.
אני: מה קרה?
לירן: לא מרגיש טוב.
בן: בואנה אחי אתה כל הזמן לא מרגיש טוב בזמן האחרון.
לירן: כן אני יודע....
המשכנו לשבת בזולה..וב 3 מתן חזר איתי הביתה.
מרגע לרגע הוא הקסים אותי יותר ויותר.
בבוקר התעוררנו ומתן הסתכל בהודעות בוואטסאפ.
מתן: פאק.. הוא אמר וראיתי שזאת הקבוצה של הבנים.
אני: מה קרה?
מתן: הביא לי את הפלאפון וראיתי הודעה מלירן
"תקשיבו, אני מאושפז בבית חולים, הגעתי עם 40 חום."
מתן התקשר והפלאפון שלו הייה סגור.
התארגנו על עצמנו והלכנו לחדר של אסף שראיתי שבן כבר שם.
הפלאפון של בן צלצל...
בן: מה? אני לא מבין אותך... אנחנו נגיע.. בסדר..בי...
אסף: מה?
בן: חני..
מתן: אמא של לירן?
בן: כן היא רוצה לדבר איתנו
אסף: פאק... זה לא מריח לי טוב.
אני: לבוא איתכם?
אסף: לא מאמי, אנחנו נודיע לך.
אני: טוב, נתתי למתן נשיקה וגם לאסף ובן והלכתי לשבת עם אמא.
צליל וקרין באו אלי, ישבנו קצת בגינה עד שהתחיל גשם ונכנסו לחדר..
בצהריים אסף חזר הביתה ונכנס אלי לחדר, ראיתי שהוא עם עיניים אדומות.
אני: אסף מה קרה? אמרתי וצליל וקרין הסתכלו עליו.. הוא התיישב על המיטה וחיבק אותי.
אני: מה?
אסף: היינו עכשיו עם אמא של לירן, הוא בבית חולים.. מצאו לו גידול סרטני. בגלל זה הוא כל הזמן לא הרגיש טוב בתקופה האחרונה.
אני: מה? אמרתי בשוק.
אסף: כן, יש לו משהו נדיר.
אני: אני לא מאמינה... אמרתי וכולנו היינו פשוט בשוק.
צליל וקרין הלכו, ואני פשוט הייתי בשוק.
כל היום הייתי עם המשפחה בבוקר הבנים נסעו לבית חולים....
הפלאפון שלי צלצל וזה הייה מתן
מתן: מאמי
אני: מה קורה נסיך?
מתן: יהיה בסדר...
אני: אתה עוד בבית חולים?
מתן: בדרך הביתה..
אני: לבוא אליך קצת?
מתן: אני חייב אותך..
אני: טוב מאמי אני מתארגנת ובאה.
התארגנתי ויצאתי למתן
אחרי כמה דקות הגעתי ו...

??

המשךךךךךךךךך!!!!!
😯 😯 😯 😯 😢 😊 😊

קצר.. אבל קשה.. מקווה שתאהבו


אני: לבוא אליך קצת?
מתן: אני חייב אותך..
אני: טוב מאמי אני מתארגנת ובאה.
התארגנתי ויצאתי למתן
אחרי כמה דקות הגעתי ו...
אמרתי שלום לאח שלו ולאחותו ונכנסתי לחדר שלו.
אני: היי מאמי.אמרתי והתיישבתי לידו הוא קם ונתן לי נשיקה.
הימים עברו, לירן הייה במצב לא טוב. חיפשו לו תורם. כל היום הבנים היו שם, ישנו שם
לקחתי את האוטו קניתי קצת בורקסים ונסעתי לבית חולים, כשהגעתי אמרתי להם שיצאו להתאוורר קצת.
ישבנו בדשא ואכלנו.
בן: הוא נכנס עוד 10 דקות לניתוח
אני: בשעה טובה.
יוגב: כן הגיע הזמן.
כולם היו גמורים כבר, אחרי שסיימנו לאכול חזרנו לשם.
אחרי שעתיים הרופאים אמרו שהוא יצא מהניתוח ומחכים שהוא התעורר מהניתוח.
הפלאפון שלי צלצל זה הייה גיל
אני: מה קורה?
גיל: טוב מאמי מה איתך?
אני: הכל בסדר.
גיל: יש מצב שאת לוקחת אותי מהעבודה? נתקעתי.
אני: כן אני יוצאת עכשיו מהבית חולים.
אספתי אותו ואחרי 30 דקות הגענו הביתה.
הוצאתי את הפלאפון מהתיק וראיתי 3 שיחות מאסף ו 2 ממתן.
גיל: בואי אני מחממם לנו לאכול.
הפלאפון צלל שוב, זה הייה מתן. עניתי ועמדתי במטבח ליד גיל.
אני: הלו
מתן: מאי...זה נגמר.
אני: מה? מה נגמר?
מתן: הניתוח גרם לזיהום, והוא לא התעורר מההרדמה של הניתוח.
אני: מה?
מתן: אני ידבר איתך. הוא ניתק
נפלתי לריצפה, הדמעות לא הפסיקו.
גיל: מה קרה? הוא אמר והתיישב איתי.
אני: לירן...הוא...הוא..נפטר
גיל: מה? אני לא מאמין. הוא קם הביא לי מים.
לא הצלחתי להירגע
אחרי רבע שעה אמא ואסף נכנסו.
אמא: ילדה שלי, היא חיבקה אותי חזק.
אסף: מאי, תתארגני ההלוויה ב 4.
לבשתי ג'ינס וחולצה T שחורה, לקחתי טישו ומים בתיק וירדתי למטה.
אמא גם באה היא חברה טובה של אמא של לירן.
אחרי רבע שעה הגענו. פגשנו שם את כולם. הבנות כבר היו שם והחברים.
כל השכבה של אסף היית שם וגם שלי. כולם חברים של כולם
הבנים בקושי עמדו על הרגלים.
חיבקתי את מתן.
מתן: אני לא מאמין, הוא אמר והדמעות זלגו מעיניו ומיד גם יוגב ואסף התחילו לבכות.
חיבקתי את אמא שלו ואת אחותו חזק.
הוציאו את הארון. אמא שלו התחילה לצעוק, לבכות, נפלה על הריצפה. אח שלו נעמד ליד הארון.
איך אתה הולך לי ככה, אחי הקטן, האהוב.. תחזור.. בבקשה... בבקשה.. תחזור...
כולם צעקו שם, הבנים עוד שנייה איבדו הכרה, עמדנו במין חיבוק של כל החברים.
הדמעות של כולם מרגע לרגע רק התחזקו.
יוגב עלה להגיד כמה מילים. כולנו עמדנו שם המומים, לא מאמינים למה שקורה.
ההלוויה נגמרה, אבל הדמעות לא הפסיקו הלכנו לבית שלו להיות עם המשפחה שלו.
מתן: חני?
חני: כן מותק?
מתן: אני יכול להיכנס רגע לחדר שלו?
חני: בטח.
מתן נכנס ואחרי רבע שעה יצא, החלטתי לישון אצלו.
הגענו הביתה נכנסנו להתקלח אני בשלו והוא בשל אח שלו. יצאתי מהמקלחת וראיתי אותו על המיטה. בוכה, לא סתם דמעות בכי של כאב.
בחיים לא ראיתי אותו ככה, גם אני בכיתי.
לא נתפס, אי אפשר לעכל.
אני: מאמי, דיי! בוא נירגע.
מתן: מאי אני לא מאמין, את קולטת שאני לא יראה אותו יותר. מי יצחק איתי על כל השטויות שלנו, לא נשב יחד יותר בזולה. הוא רק בן 22 הוא ילד. למה? למה?
אני: די מאמי שלי, דיי... לאט לאט.
חיבקתי אותו, ניסיתי לעצור את הדמעות נרדמנו שנינו בוכים.
בבוקר התעוררנו ונסענו לשבעה.
השבוע עבר.. כל יום היינו שם, הבנים לאט לאט התחילו להבין.
הגיע יום שישי התיישבנו כולם בזולה.
צליל: תקשיבו, אני מבינה את הכאב. כואב לי מאוד גם. אבל חייבים לאט לאט להתחיל לחזור לשגרה. אין בריר.
יוגב: היא צודקת.
אחרי כמה דקות היו דפיקות בדלת ו...