אני +אתה =?

מהההההההההההההההה??????

בבקשה אל תחכי הרבה זמן לפרקקקקקק

תמשיייככיי!

פרק - 13 -



"אני חייבת לחזור הביתה"אמרתי אחרי כמה דקות
"למה תשארי פה עוד קצת"אמרה
"לא אבא שלי לא מרגיש טוב,ליעד אמר שהוא שמע את ההורים שלו מדברים על זה שהוא היה כבר חולה שבוע שעבר"אמרתי
"באמת?? מה יש לו?"שאלה
"אין לי מושג..אני צריכה לדבר עם ההורים שלי"אמרתי
"טוב,באמת זה מדאיג.."אמרה
"כן,נתראה מחר בבית הספר"אמרתי נתתי לה נשיקה בלחי ויצאתי מחדרה,
הגעתי הביתה
הבחנתי באמבולנס,ופרמדיק שיוצא מהבית שלי,לא הבנתי מה קרה..
נכנסתי הביתה,אמא בכתה...
"מה קורה אממא??"שאלתי כולי רעדתי
הוציאו את אבא שלי באלונקה..כולי רעדתי
אמא לא ענתה לי,
"אני אסע עם אבא,תסעי באוטו"אמרה אמא
האמבולנס נעלם מעיניי,נשארתי שם עם דמעות.
עוד לא קלטתי כלום,נסעתי לבית החולים..
נכנסתי למיון ומשם הפנו אותי למחלקה שאבי נמצא.
חיבקתי את אמא,נשבר לי הלב לראות אותה כך,בוכה.
הרופא ניגש אלינו "גברת פרץ אפשר לדבר איתך?"שאל
"כן.."אמרה
הם הלכו הצידה ,רציתי לדעת מה קורה לאבא שלי..אמא חזרה אחרי כמה דקות.
"אני צריכה לדבר איתך..."אמרה
"מה אמא"אמרתי
"תשבי"אמרה
ישבתי
"לפני כמה זמן אבא לא הרגיש טוב,הוא עשה בדיקות והם הגיעו עכשיו..אבא .."אמרה
"נו אמא אבא מה??"שאלתי הייתי חסרת סבלנות.
"לאבא יש לוקמיה.."אמרה
כולי רעדתי"לא נכון אמא"אמרתי דמעות זלגו על פניי.
"אני מצטערת,אבא התעלף בבית..נבהלתי הזמנתי אמבולנס.."אמרה
"לא לא לא לא..אמא זה לא נכון שיעשו בדיקות שוב"אמרתי ולא רציתי לקבל את זה שאבא שלי חולה במחלה הארורה הזאת!!!
"בתאל,אנחנו חייבות להיות חזקות ..אבא צריך אותנו.."אמרה
"לא,את משקרת!!!!!!!!"צרחתי..
הרגשתי חלשה,הכל הסתובב לי
------------------------------
היא צרחה ראיתי אותה,רצתי אליה,אחזתי בה והיא התעלפה,אמא שלי חיבקה את אמא שלה..והם בכו.
עוד לא קלטתי כלום,דאגתי לה.
אחות הביאה לנו מיטה להניח אותה..אחרי כמה דקות היא התעוררה
"בתאל אל תפלי לי עכשיו,אני צריכה אותך!"צרחה רונית
ליטפתי את פניה "בתאל"קראתי לה
"מה?..מה קורה פה?"שאלה
"היא התעוררה,בואי נשב תשתי משהו..."אמרה אמא שלי..
נשארתי לידה,היא נראתה כל כך חלשה ,חיוורת,חסרת אונים.
"אני לידך"אמרתי
"ליעד...מה ? אתה פה?"שאלה
"אני פה,אני איתך"אמרתי
"ליעד,אתה צדקת אבא שלי.."אמרה והתחילה לבכות
"אני מצטער"אמרתי
חיבקתי אותה ,חזק.
"הוא יעבור את זה."אמרתי ניסיתי לחזק אותה
"אמן אמן"אמרה
ניגבה את הדמעות ,קמה בזהירות.
"יש לך עוד סחרחורת?"שאלתי
"לא זה בסדר"אמרה
"אני יעזור לו לעבור את זה.."אמרה
"אם את צריכה אותי אני כאן.."אמרתי היא הסתכלה עליי במבט עצוב
----------------------

לא יודעת מאיפה הוא בא,כמו מלאך כמו תמיד,להציל אותי..לחזק אותי.
"אני צריכה אותך"אמרתי והתכוונתי לזה.
"אז אני פה."אמר
ניסה לחייך
"אני רוצה לראות את אבא שלי"אמרתי
"בואי נשאל את הרופא,אם אפשר להיכנס לחדר"אמר
הוא אחז בידי..המשכנו ללכת,עצרתי
"ליעד.."אמרתי
"מה?"שאל
"תודה.."אמרתי
"אין על מה"אמר והמשכנו ללכת
"שלום,מה עם המטופל חיים פרץ? אפשר להכנס אליו?"שאלתי את האחות במסדרון
"תני לי לבדוק בשבילך? מי את?"שאלה
"בתאל,הבת שלו"אמרתי
"דקה אחת,תחכי כאן זה החדר שלו"אמרה
"אוקיי.."אמרתי וחיכינו.
אחרי דקה היא יצאה
"את יכולה להכנס,יש לך חלוק כאן בצד"אמרה
ניגשתי ללבוש את החלוק.
"אני מחכה לך תכנסי"אמר ליעד
"בסדר"אמרתי ונכנסתי
אבא כולו היה מלא מכשירים,חצי רדום
הסתכלתי עליו,דמעה זלגה מעיניי
"אבא"לחשתי ואחזתי בידו.
"בתאל"הוא לחש
"אל תדבר שלא תהיה חלש."אמרתי
התחלתי לבכות בשקט "אל תבכי,הכל יעבור"אמר
פחדתי,שזה לא יהיה כמו שהוא אמר...
"אתה צודק"אמרתי
"נעבור את זה ביחד"הוספתי
אבא נרדם,נשארתי איתו כמה דקות עד שאמא נכנסה
"לכי הביתה,תנוחי..אני אשאר פה"אמרה
"לא אמא אני אשאר איתך"אמרתי
"בתאל,מחר יש לך בית ספר.בטח מחר ישחררו אותו"אמרה
"עשו לו כבר בדיקות?"שאלתי
"כן,מחר הרופא אמר שידבר איתנו לגבי טיפולים"אמרה
יצאתי החוצה עם אמא.ליעד חיכה בחוץ עם הוריו
"ליעד,תוכל לקחת אותה עם האוטו של חיים?"שאלה אמא
"לא אמא אני נשארת לא רוצה להיות בבית"אמרתי
"בתאל את לא יכולה להשאר כאן,אם יש משהו יודיעו לך "אמר ליעד
"את מבטיחה להודיע לי?"שאלתי את אמא
"כן"אמרה
"אני אהיה איתה רונית אל תדאגי"אמר ליעד
"תודה נשמה טובה"אמרה וחיבקה אותו
חיבקתי את אמא והלכתי איתם
"אני אשאר איתה,מחר בבוקר אני אבוא להתארגן"אמר להוריו
"בסדר"אמרה אמו גילה
"לילה טוב,בתאל ותשני אל תחשבי..יהיה טוב"אמרו הוריו
"תודה לכם"אמרתי וחיבקתי את גילה
התקדמנו לחניה,ליעד נהג ...הגענו הביתה.
הכל היה שקט,חשוך...הרגיש לי מוזר להיות בבית בלי הוריי
והמצב הנורא הזה שנפל עלינו...
"להכין לך לשתות? לאכול?"שאל
"לא תודה ליעד,בוא שב"אמרתי והתיישבנו בסלון
"יהיה בסדר"אמר והביט בעיניי
נקרע לי הלב..רציתי לחבק אותו,אין משהו שהייתי רוצה יותר מזה..
"הכל בסדר?"שאל כשראה אותי חושבת
"כן כן."אמרתי וחזרתי לעצמי.
"בואי"אמר וחיבק אותי,כאילו קרא אותי...
----------------------

רציתי שהיא תחייך,שמצבה יהיה יותר טוב ,שהכל ישכח,יגמר.
"את בטוחה שאת לא רוצה לאכול?"שאלתי
"לא"אמרה הניחה את ראשה על החזה שלי..
בתאל נרדמה,היא נראתה כמו מלאך,נישקתי את ראשה.
הדופק שלי היה מהיר.
לא יודע מה אני מרגיש כלפיה,אבל זה חזק ממני.
הנחתי את ראשי..עד שנרדמתי...

אמאל'ההההההההההה הרגת אותי
המשך דחוףףף אל תיעלמי לנו

QUOTE (לולו_סטייל @ 14/01/2012) אמאל'ההההההההההה הרגת אותי
המשך דחוףףף אל תיעלמי לנו
לא נעלמתי אני פה!! אין מספיק תגובות וזה מבאס...

לאט לאט...אולייי כולן יחזרו לפה 😊
יש עוד תקווה קטנה

QUOTE (לולו_סטייל @ 15/01/2012) לאט לאט...אולייי כולן יחזרו לפה 😊
יש עוד תקווה קטנה
מעצבן שצפיות כל יום עולות..מה קשה שניה אחת להגיבבבבבבבב איזה אנשים!!
אל תדאגי מאמי זה לא מה שימנע ממני להמשיך לכתוב... 😊

תמשיכיי!!

???????????????????????????
????????????????????????.
???????????????????????
?????????????????????
???????????????????
?????????????????
???????????????
?????????????
???????????
?????????
???????
?????
????
??
?


😁

מה צריך לעשות כדי שתמשיכי לכתוב ?!?!?!

לצעוק בקולי קולות ?!?!?

לבוא עד אלייך...לנער אותך?!?!?

מההההה
רק תגידיייייייייייייייייייייייייייייי

😢

ואאאאאאאאאאאאווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!11

כבר אמרתי שאני מתה על הסיפורים שלך????
סיפור מ-ד-ה-י-ם!!!!

אני במתח תמשיכי!!
😊

הילוש טוב שחזרת לכתוב מצפה להמשך 😁

נווווווווווווווווווווווווווווו תמשיכי!!!

בבקשה!!! חחחחחחחחחח את לא יכולה להפסיק ככה באמצע סיפור כל כך יפה!!! 😛

בקיצור תמשיכי בבקשה! 😊


נ.ב
אני התחלתי סיפור בפעם הראשונה (יאייי חחח)
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=97759

😊

פרק - 14 -




רציתי שהיא תחייך,שמצבה יהיה יותר טוב ,שהכל ישכח,יגמר.
"את בטוחה שאת לא רוצה לאכול?"שאלתי
"לא"אמרה הניחה את ראשה על החזה שלי..
בתאל נרדמה,היא נראתה כמו מלאך,נישקתי את ראשה.
הדופק שלי היה מהיר.
לא יודע מה אני מרגיש כלפיה,אבל זה חזק ממני.
הנחתי את ראשי..עד שנרדמתי...

------------------------

השעון צלצל
התעוררתי,לא שמתי לב שנרדמתי על ליעד.
הוא עדיין ישן
קמתי בזהירות נכנסתי למקלחת..
לרגע חשבתי שסיוט זה היה אבל הכל היה אמיתי..
בכיתי,כמו ילדה קטנה בזמן המקלחת...
זה היה סוג של התפרקות..
יצאתי מהמקלחת התלבשתי.
ירדתי למטה ליעד כבר היה ער
"בוקר טוב"אמרתי
"גם לך"אמר
"אני הולך לשטוף פנים"אמר ועלה למקלחת
הכנתי לנו בינתיים נס.
"תודה"אמר ולגם מהנס החם
"איך את מרגישה?"שאל
"יותר טוב "אמרתי והסתכלתי עליו
"יופי..אני שמח"אמר
עכשיו הבנתי למה אני אוהבת אותו,עכשיו אני יכולה להגיד את זה בלי להסס,הבנאדם כל כך מקסים..
"הכל בסדר?"שאל
"כן כן"אמרתי וחזרתי לעצמי
"נלך אליי אני אתארגן?"שאל
"כן"אמרתי ונעלתי נעליים
יצאנו מהבית ,לאוטו ..ולבית שלו
ההורים שלו לא היו בבית.
ליעד הלך להתקלח והתלבש..
יצאנו מהבית,לכיוון בית הספר.
נכנסנו לכיתה..
עברו להם השיעורים "עכשיו תספרי לי למה את נראת ככה? ואיך שוב היית עם ליעד?"שאלה מור כשיצאנו מהכיתה
"אבא שלי בבית חולים,הגעתי הביתה מאצלך אתמול,היה אמבולנס.."אמרתי
"מה??? אויי מה איתו

סוף סוף סיפור חדש שלך!!!

איזה מרתק! 😛

אני רוצה המשך ... 😊