|
|
|
סוףסוףף המשךך!!
תמשיכי! ואל תעלמי..
ואוווו!!!!
איזה כיף שחזרת לכתוב!!!
תמשיכי 😊
פרק - 15 -
"היי נתי מה קורה??"שאלתי
"אחלה..מה איתך?"שאל
"יכול להיות יותר טוב"אמרתי וחייכתי
"עזוב..היא מעורערת"אמרה מור וצחקו
"בואו נשב קצת,כואבות לי הרגליים"אמרתי התיישבנו
"בא לי כוסית "אמרה מור
"שאני יביא לך?"שאל נתי
"לא אני תיכף חוזרת"אמרה
"את פה לבד? איפה החבר שלך ליעד?"שאל
חייכתי:אנחנו לא באמת חברים"אמרתי
"באמת??? לפי איך שנישק אותך..."אמר והשתקתי אותו
"אנחנו לא"אמרתי
"אהה אוקיי"אמר
"הנה הוא למקרה שרצית לראות אותו"אמרתי
נתי הסתכל עליו
"נראתם כאלה מאוהבים...סליחה שאני אומר את זה"אמר
"זה בסדר"אמרתי..שתקתי
"הבאתי גם לכם"אמרה מור והגישה לנו גם לשתות
"תודה "אמרנו
אחרי שעה בערך התחיל לכאוב לי הראש מהריקודים והשתיה
"את בסדר?"שאל דן
"לא קצת כואב לי הראש"אמרתי
"בואי ניקח אותך הביתה"אמר
"טוב"אמרתי
הגענו הביתה"לעזור לך?"שאל דן
"לא אני מסתדרת"אמרתי
"בטוחה?"שאל
"כן אני בסדר..רק קצת כאבי ראש"אמרתי
"בסדר,ביי יפתי.."אמר דן
נתתי לו נשיקה בלחי ונכנסתי הביתה.
עליתי לחדרי בשקט.הורדתי את בגדיי,נכנסתי למקלחת..
התרעננתי,השעה היתה כבר חמש לפנות בוקר..
נרדמתי..
------------------
הפלאפון צלצל,בקושי פתחתי את עיניי
"הלו"עניתי בקול צרוד
"בוקרררררררר."נשמע מהקו השני,זיהיתי את הקול זאת היתה סתיו
"מה השעה?"שאלתי
"אחד..בצהריים"אמרה
"וואו ישנתי עד עכשיו"אמרתי
"כן,מסתבר..אסף התקשר אליי מכיוון שלא ענית לו..שאל אם אתה רוצה ללכת לים"אמרה
"לים? לא אני יש לי מה לעשות"אמרתי
קמתי מהמיטה,הייתי חייב לדבר עם בתאל
"מה?"שאלה
"לא משהו מיוחד,נדבר כבר?"שאלתי
"כן.."אמרה
"ביי"אמרתי וניתקתי
הלכתי לרחוץ את פניי,ירדתי למטה.
כל הבית היה ריחות של אוכל
"התעוררת.."אמרה אמא
"כן"אמרתי
"רוצה לאכול?"שאלה אמא
"תיכך אני רוצה לשתות משהו"אמרתי
"שלא תגיד שלא אמרתי לך בערב אנחנו אצל נורית וחיים"אמרה
שתקתי,הייתי בהלם לכמה שניות.
"טוב"אמרתי
"אז למה כל הסירים האלה?"שאלתי
"ארוחת צהריים"אמרה אמא
"צהריים?? יש פה אוכל לגדוד"אמרתי והיא צחקה
"רק אורז,תפוחי אדמה ,דגים עוף,כדורי בשר ברוטב.."אמרה
צחקתי"רק..."אמרתי וצחקנו
עליתי לחדרי..נזכרתי בתגובה של בתאל "שיהיה לך בהצלחה"
זה כאב לי,לא יודע מה אני מרגיש.
אני לא יכול להרפות ממנה..
-----------------------
סיימתי לשטוף את הבית,אמא היתה עסוקה בבישולים.
נכנסתי למטבח כשסיימתי לשטוף את הבית,חיכיתי שיתייבש
"מזה? למה כל זה?"שאלתי כשראיתי כל כך הרבה אוכל,סלטים..
אמא חייכה והסתכלה עליי "אורחים"והמשיכה בעבודתה
"טוב"אמרתי ועליתי לחדרי
אורחים כאילו אני לא יודעת שהאורחים הם ההורים של ליעד.
ושוב נזכרתי בו..ארחי שכמעט שחכתי ממנו מאתמול..
למה שיקר לי? למה לא רצה להגיד לי שהוא יוצא עם מישהי? למה התאהבתי כמו סתומה..ודווקא בו
המילים שלו הדהדו בראשו.."אני מעריך אותך" שרף לי הלב מהמחשבה שזה מה שאני בשבילו..ובעצם למה ציפיתי..
אני חייבת להתרחק ממנו..להמשיך בחיי.
הלכתי לחדר של ההורים שלי לראות מה שלום אבא
הוא שכב במיטה,ישן כמו מלאך תשוש ועוד לא התחיל את הטיפולים..מאיפה זה בא עלינו..
סגרתי את הדלת לאט.
-------------------
החזקתי את הפלאפון בידי,כשהמספר של בתאל על הצג...לחייג או לא לחייג
הודעה הגיעה
"ליעד אי אפשר לשכוח אותך"היה רשום שם..זה היה מסתיו
לא ידעתי מה להחזיר לה..אני מבולבל
הנחתי את הפלאפון על המיטה.
הנחתי את ראשי שהתפוצץ מרוב מחשבות
-----------------
הערב הגיע הדלקנו נרות שבת השולחן היה ערוך.
הייתי כבר לבושה
והפעמון צלצל "שלום"הוריו של ליעד נכנסו..
"מה שלומך יפה שלי"שאלה אותי
"בסדר,תודה"אמרתי
נכנסתי למטבח לעזור לאמא להגיש את האוכל לשולחן
שמחתי שליעד לא הגיע, לא רציתי לראות אותו..בכלל
"תעזבי אמא לכי תשבי אני אגיש"אמרתי
"את תסתדרי??"שאלה
"כן"אמרתי
"בסדר מתוקה שלי,תודה"אמרה ונשקה לי בלחי
סידרתי את קערות ההגשה ובתוכן האוכל,אחת עם אורז ופירות יבשים,אחת דגים,אחת בשר,אחת עוף ממולא ועוד ועוד...
כזאת אמא שלי..שיהיה המון ולא יחסר.
הגעתי לפינת האוכל הנחתי את הדברים אחד אחד בלי להרים את ראשי.
"זהו"אמרתי מהמטבח
"בואי תשבי אבא מברך"אמרה אמא
"אני באה"אמרתי בחיוך..הרמתי את ראשי,ליעד היה שם..אין לי מושג מתי נכנס
הוא הביט בי,התיישבתי,הפנתי את ראשי למקום אחר..הוא ישב מולי.
"ברוך אתה ה'..."המשיך אבא לברך
ירד לי התאבון כבר רציתי לעלות לחדרי,לא לראות אותו..
ההורים שוחחו "למה אתם שניכם שקטים?"שאל אבא
"בתאל תראי אותך לא אכלת כלום"אמרה אמא
"אין לי תאבון"אמרתי "סליחה..אני סיימתי"הוספתי וקמתי מכסאי
הלכתי לחדרי,התיישבתי על המיטה..דמעה זלגה על פניי.
לפתע דפקו בדלת..
"רגע"אמרתי וניגבתי את הדמעה
פתחתי את הדלת,זה היה ליעד
"אפשר?"שאל ,הוא היה נראה כל כך טוב,אני לא יכולה לסרב לו.
"כנס"אמרתי וסימנתי לו עם היד שיכנס.
ליעד הסתכל עליי "הכל בסדר?"שאל
"כן.."אמרתי ,שיקרתי
"את בטוחה?"שאל
נאנחתי "כן ליעד הכל בסדר"אמרתי
"את כועסת עליי..נכון?"שאל
"אוחח ליעד אין לי על מה לכעוס עלייך,לא הכל קשור בך"אמרתי
"בתאל אני לא רוצה שתביני לא נכון,לא שיקרתי לך..רציתי ..."אמר ועצרתי אותו
"ליעד בחייך,בבקשה תרד מהנושא הזה..לא מזיז לי מה אתה אומר או עושה,יש לך חיים משלך תחייה אותם"אמרתי וליעד שתק
"אוקיי"אמר אחרי כמה שניות
"ככה את רוצה ככה יהיה.."אמר וגיחחתי
"הכי חשוב שאנחנו מעריכים אחד את השני"אמרתי ליעד בא לצאת מהחדר אך עצר את עצמו,אחז בידי
"אני לא יודע למה אמרתי את זה,אבל את יותר מזה בשבילי"הוא היה מאוד קרוב אליי
"אמרת את זה כי התכוונת לזה"אמרתי ושיחררתי את ידי
"תעשי מה שאת רוצה,אין לי כוח כבר"אמר ויצא.
התחלתי לבכות,לא הבנתי אותו..איך אתה אומר שאני יותר מזה בשבילך..ומה זה יותר מלהעריך..
הדלת שוב נפתחה,הפעם לא דפקו..
זה היה ליעד שנכנס בסערה,חיבק אותי.
"לא"אמרתי והתנגדתי למגע שלו
הוא לא הפסיק,כבר לא התנגדתי לחיבוק שלו..הייתי צריכה אותו,את החום הזה.
רעדתי,אחרי כמה רגעים ליעד שיחרר קלות והביט בעיניי,ניגב דמעותיי.
"אני חלש מולך"אמר וריסק לי את הלב
"אל תגיד דברים שאתה לא מתכוון,ליעד"אמרתי
"אולי תפסיקי כבר עם האגו שלך!"אמר וליטף את פניי
"א..."באתי לדבר אך הטלפון שלו צלצל
"תענה"אמרתי אחרי שראיתי שהוא לא מגיב לו
הוא הביט על הצג והחזיר לכיס "למה אתה לא עונה?"שאלתי
"זה כלום"אמר
"אז תענה "אמרתי והתרחקתי ממנו
ליעד ענה..
"הלו"
"אני לא יכול עכשיו סתיו"
"נדבר מחר"אמר
"טוב,אני אתקשר אלייך תיכף"
זאת היתה הסתיו הזאת,לא יכולתי להמשיך להקשיב לשיחה,למה הוא משחק בי ככה.
הלכתי לשירותים,יצאתי מהחדר.
ניגבתי את פניי,נשארתי שם כמה דקות.
הרגשתי רע,כמה שקרים..
אחרי כמה דקות יצאתי מהשירותים,ליעד היה עדיין בחדר,ישב על מיטתי.
"סוף סוף"אמר ו'מבטו היה קודר
"ליעד,אני רוצה להיות לבד"אמרתי
"אבל.."אמר
"שום אבל "אמרתי
"בתאל אני צריך שתקשיבי לי את לא יכולה להמשיך ככה"אמר
"איך ככה?? טיפשה שמשחקים בה כל הזמן?? דיי ליעד תעשה טובה שיחקתי במשחק הזה יותר מידי זמן ממה שהיה רצוי ולא בא לי
להמשיך בזה"אמרתי
"עשינו טעות עם השטות הזאת"אמר
"צודק,לא בא לי על עוד שטות"אמרתי
הוא שתק ואחריי כמה רגעים אמר "מה שתרצי,אחרי הכל כבר החלטת"אמר הביט בעיניי..ויצא.
סגרתי את הדלת עם מפתח
----------------------------
ירדתי במדרגות,המום מהמילים שלה ...
"נו מה איתה?"שאלה אמא
"היא הלכה לנוח"אמרתי
"אני זז..יש לי איזה סידור"אמרתי
"בסדר,יש לך מפתח לבית?"שאל אבא
"כן"אמרתי הודתי להוריה ויצאתי.
נכנסתי לאוטו..
"הדמעות והמילים שפגעו בי ובך
היו קרות הן ופוגעות..מה קרה לי ולך" התנגן לו השיר ברקע
נשענתי על ההגה.
הרגשתי שאני מאבד את עצמי,בחיים שלי לא הייתי כזה
חלש,אבוד..לא יודע מה קורה לי,אני אוהב אותה...אני מרגיש ככה אבל מה עוצר בעדי להלחם עליה...???
הטלפון שוב צלצל זה היה אסף
עוד לא הספקתי לענות "איפה אתה גבר,שעה להשיג אותך?"שאל
"מה?"שאלתי
"מה מה? בוא אליי אנחנו בגינה"אמר
בכל זאת אני צריך קצת אווירה אחרת.."אני בא"אמרתי וניתקתי
------------------------
"את רוצה שאני אבוא להיות איתך?"שאלה מור על הקו
"זה בסדר..אין צורך "אמרתי
"אז בואי נעשה איזה סיבוב,נשב בגן תנשמי אוויר "אמרה
"טוב אני באה לאסוף אותך"אמרתי
"מחכה לך"אמרה וניתקה
סידרתי את האיפור שנמרח,מדמעותיי
הרגשתי כמו ילדה קטנה שלא מקבלת את הצעצוע שהיא אוהבת.
ירדתי למטה אמרתי שלום לכולם ויצאתי.
אספתי את מור.
נשקתי בלחייה.
"מה יהיה איתך?"שאלה
עצרנו באחד הגנים בעיר,ירדתי מהאוטו והתיישבתי על הנדנדה
"לא יודעת,אני לא מבינה איך כל פעם הוא משחק בי ככה"אמרתי
"לא חשבת שהתנהגת כמו ילדה קטנה?"שאלה
שתקתי ..אולי היא צודקת?
"ילדה קטנה?"שאלתי
"כן,ילדה קטנה..הוא רצה לדבר איתך ואת סיימת הכל,גם אם היה סיכוי עכשיו כבר אין"אמרה
"באמת התנהגתי כמו ילדה קטנה.."אמרתי ורציתי להחזיר הכל לאחור
"לא מתאים לך"אמרה
"במיוחד שאני מרגישה כלפיו ככה"אמרתי
הורדתי את ראשי התסכלתי על האדמה.
"בנות למה אתן לבד,בשעה כזאת בגן קצת מפחיד"הרמתי את ראשי,עמדו שם שני בנים גבוהים לא ממש ראיתי את פניהם.
קמתי מהנדנדה לכיוון מור,לחצתי לה על היד,שזה הזמן ללכת.
"צודק,להתראות"ענתה להם מור
"למה אתן הולכות גם לנו משעמם.."אמר אחד מהם
"מחכים לנו"אמרתי
אחד מהם קם לכיוונינו,זה היה קצת מלחיץ לאור המצב של היום בחוץ...
"היי אני אפק"אמר והושיט את ידו..עמדנו ליד האור.
ראינו את פניו ואז הוא כבר לא היה מפחיד.
חייכתי "היי אני בתאל"לחצנו ידיים וכך גם עם מור אפק היה בעל עיניים כחולות שיער שתיני נראה מעולה.
"היי אני תומר"אמר הבחור השני הוא היה עם גלח ועיניים ירוקות גם הוא נראה מעולה.
לחצנו ידיים "החושך מלחיץ"אמר תומר
צחקנו "בהחלט מלחיץ"הוסיפה מור
"אתן מפה?"שאל אפק
"כמה רחובות מפה"אמרתי
"למה אתן לבד בשעה כזאת?"שאל
"מחשבות"אמרה מור
"כן גם אנחנו אותו מצב"אמר תומר
"תרצו לשבת איתנו קצת,נעביר את המחשבות?"שאל תומר
קצת היססתי בכל זאת אני לא מכיהר אותם..
"קצת כי מחכים לנו"אמרה מור
"בסדר גמור"אמר אפק ואז חייך חיוך מדהים
התיישבנו בספסלים,התחלנו לדבר הם סיפרו שהם בכיתה י'ב
------------------------------------
"טוב בסדר אמא"אמרתי בעודי מדבר באייפון עם אמא
התיישבתי באחד הכיסאות "בסדר"אמרתי
"לילה טוב"אמרתי וניתקתי
"מה קורה יא אח"שאל אסף
"וואלה"אמרתי
"איפה היית?"שאל
"סיפור ארוך"אמרתי
אסף התקרב אליי ולחש "בתאל?"שאל
"כן"אמרתי
"סתיו פה"אמר
"איפה?"שאלתי
"בחדר שלי"אמר וחייך
"אל תחייך חיוכים טיפשיים כאלה,אתה מפחיד אותי" אמרתי
"תעלה אליה,היא פגועה מהשיחה איתך"אמר
שתקתי "תיכף חוזר"אמרתי
דפקתי בדלת"כן"ענתה מהצד השני
פתחתי את הדלת,מסתכל עליה..מחייך חצי חיוך,היא לא מספיקה להתעסק עם הפלאפון
"אפשר?"שאלתי
"זה לא חדר שלי"אמרה
נכנסתי "מה את עושה?"שאלתי
"מתכתבת עם חברות"אמרה
התיישבתי לידה
היא נראתה כל כך טוב,אני כבר מבולבל סתיו מדהימה ...ובתאל..אני כבר לא אני.
"זהו?נגמרו העיסוקים שלך?"שאלה
"כן"חייכתי
"מה אתה מחייך?"שאלה וחייכה גם
"למה את מחייכת?"שאלתי
"לא יודעת כי אתה חייכת"אמרה וצחקנו
היא התקרבה נשקה לשפתיי.
תהנו....תגובות??????????????????????? 😊 😊 😊 😊 😊
פרק - 16 -
היא נראתה כל כך טוב,אני כבר מבולבל סתיו מדהימה ...ובתאל..אני כבר לא אני.
"זהו?נגמרו העיסוקים שלך?"שאלה
"כן"חייכתי
"מה אתה מחייך?"שאלה וחייכה גם
"למה את מחייכת?"שאלתי
"לא יודעת כי אתה חייכת"אמרה וצחקנו
היא התקרבה נשקה לשפתיי.
---------------------
"שמחתי להכיר אתכן בנות"אמר אפק ונשק לנו בלחי
"גם אנחנו"אמרנו ביחד אני ומור
לחצנו את ידו של תומר והמשכנו ללכת לכיוון האוטו.
"וואו איזה מדהימים"אמרה מור כשנכנסנו לאוטו
"כן ממש"אמרתי
"אבל לא כמו נתי שלי"אמרה מור
"אהה שכחתי שאת מאוהבת"אמרתי וצחקתי
"מי ישמע שאת לא"אמרה והזכירה לי את ליעד
"למה הזכרת אותו"אמרתי
"לרגע אחד שכחתי אותו"הוספתי
-----------------------
"אל תתרחק ממני ליעד"אמרה וליטפה את פניי
זה עשה לי טוב "למה את חושבת שאני מתרחק ממך?"שאלתי
"אני מרגישה לפעמים שאתה לא פה"אמרה
שתקתי "זה ישתנה,אני מבטיח לך"אמרתי
סתיו התקרבה לשפתיי,החלה לנשק בעדינות..נסחפתי התנשקנו.
--------------------------
הבוקר הגיע שבת בבוקר,פקחתי את עיניי המשכתי לבהות בתיקרה
איך התהפכו חיי ככה,מנערה שאוהבת ספרים,לשבת בבית כל היום חושבת על מישהו שרק הרס לי את החיים,הבית כבר לא אותו דבר אבא חולה
מחר הוא מתחיל את הטיפולים שלו.
מקווה שהכל יעבור בשלום,אלוהים בבקשה ממך תשמור לי על אבא!
--------------------------
היה כבר צהריים,קמתי מהמיטה למטבח אמא ישבה בפינת האוכל,קראה עיתון.
הכנתי לי את כוס הנס והתיישבתי לידה.
היא הסתכלה עליי וחזרה לעיתון "מה?"שאלתי
"מה איתך?"שאלה
"אני? בסדר רק התעוררתי"אמרתי
"אולי תביא את בתאל קצת,נשב בגינה"אמרה
הייתי חייב לדבר איתה,
"אני ובתאל לא יחד"אמרתי
"ברצינות? אבל זה היה נראה שאתם מאוהבים"אמרה
"יכול להיות אבל לא...אני יוצא עם מישהי אמא"אמרתי לא יודע למה זרקתי את זה
"שיהיה במזל"אמרה וקמה מהשולחן,נראתה עצבנית
המשכתי לשתות את הנס..
----------------------
"בא לי ים"מור נכנסה לביתי בפרעות עם שמלה בצבע צהוב מהממת,משקפי שמש וכובע קש גדול
אבא החל לצחוק וגם אני
"הבהלת אותנו"אמר אבא
"חחח סליחה חיים לא התכוונתי אבל בא לי ים"אמרה
"ומה את רוצה ממני?"שאלתי
"שתבואי איתי,אני ואת..לבד!"אמרה
חשבתי וחשבתי..."נו יאללה תלכי איתה"אמר אבא וחיבק אותי
"נו בואי נאכל אבטיח,נהנה מהשמש..חסר לי שיזוף!"אמרה ואני צחקתי "טוב "הוספתי
"תעלי להתארגן בזריזות הכל כבר באוטו"אמרה
"טוב"אמרתי ועליתי למעלה,לחדרי
לקחתי את הבגד ים העם הפסים בגווני וורוד.עוד לא היתה לי הזדמנות להשים אותו.
שמתי שמלה בצבע וורוד בהיר צמודה כובע קש משקפיי שמש וירדתי למטה.
"הכנתי לך כמה דברים"אמרה אמא ונתנה לי תיק שהיה בו מים ופירות.
"תודה אמא"אמרתי ונשקתי לה
"סעו בזהירות"אמר אבא
"טוב,בייי"אמרה מור ויצאנו.
נסענו,הגענו לחוף הים החננו את הרכב ומצאנו לנו מקום שקט,פרסנו שמיכה ושכבנו לנו שם בשקט
"למה את מעמללת את עצמך?"שאלה מור
"אני?"הרמתי את ראשי לא מבינה אותה
"ליעד פנוי,את פנויה..תני לזה הזדמנות.."אמרה
שתקתי פתחתי את הקופסא שהיה בה אבטיח "מה אכפת לך לנסות"אמרה
"סבלתי יותר מידי מהמשחק הזה"אמרתי
"שטויות בתאל,את אוהבת אותו..אל תוותרי עליו"אמרה
"אני חושבת שאת צודקת"אמרתי וחייכתי
"חושבת?חצופה..."אמרה
צחקתי "תתקשרי אליו תקבעו פגישה"אמרה הסתכלתי על הפלאפון
"עוד מעט"אמרתי
"בואי נכנס למים"אמרה
"יאללה"אמרתי ונכנסנו קצת
הרגשתי יותר טוב,החלטתי שאני צריכה לספר לו על רגשותיי,מגיע לי להרגיש טוב,פעם אחת!
"תראי מי פה"אמרה מור
ראיתי את אסף וליעד עם החברים שלהם לא רחוק מאיתנו.
ליעד היה בלי חולצה,חתיך אלוהים ישמור עם משקפי שמש
בלעתי את הרוק "עכשיו זה הזמן שלך אולי"אמרה מור ודחפה אותי
"לא לא יודעת"אמרתי ונסוגתי אחורה
"דיי אל תהיי פחדנית בתאל ,זה בשבילך ובשבילו"אמרה
"טוב יכול להיות שאת צודקת"אמרתי
"תיכף"הוספתי
----------------------
"תגיד אלה לא בתאל ומור שם??"שאל גיא
הסתכלתי ..היא נראתה מהממת,בבגד הים כל כך סקסית עם גוף אלוהי,שיערה פזור,משקפיי שמש על פניה.מחייכת
הלב שלי דפק כל כך חזק.
אסף עצר את מחשבותיי "סתיו סיפרה לי עליכם"אמר
"מה ?"שאלתי וחזרתי לעצמי
"היא סיפרה לי שאתם יוצאים"אמר אסף,בלעתי את הרוק .."כן"אמרתי
"יותר נכון מנסים"הוספתי
"אחלה אחי..היא תשכיח ממך את בתאל כמו שרצית"אמר
גיחחתי "אולי"אמרתי בלחש והמשכתי להסתכל עליה.
רציתי לסדר הכל,היא וויתרה זה מאוחר מידי..המשכתי הלאה.
הסתכלתי עליה,לא יכולתי להוריד את העיניים ממנה,היא התקרבה לעברנו.
מחוייכת "היי"אמרה
"היי"אמרתי בחיוך
"בתאלה,בא לך משחק?"שאל גיא
"בשביל מה אתה תפסיד"ענתה
"שניכם אפסים"הוספתי
"חההה אל תצחיק אותי ליעד אני יותר טובה ממך בכדור עף"אמרה
"כמו תמיד,יא גאוותנית"עניתי
"יש כאן מקום לשחק בואו נארגן משחק"אמר אסף
"אני גם בעניין"אמרה מור
"עוד יצורה"הוספתי
"ייצורררררררררררררררררר"צעקה מור
צחקתי
הכנו את עצמנו,שיחקנו משחק אני וגיא ומור
ואסף ובתאל היו לבד
"ככה טוב"אמרה בתאל והסתכלה עליי
"בטח אם את חושבת שתנצחי את טועה"אמרתי וצחקתי
-----------------------------
הוא חייך שיניו הלבנות בלטו,כמה יופי בבנאדם אחד
הרי כל פעם הבנות היו מהופנטות ממנו ורק אני לא..בסוף גם אני נפלתי!
"חיי בללנד"אמרתי והוא המשיך לצחוק
התחלנו במשחק בהתחלה הם הובילו עלינו 2:0
והרימו את האף "מסכנים הם מפסידים"אמרה מור
"יופי תצחקי המשחק רק התחיל"אמר אסף
אחרי כמה דקות השוונו.."חההה עכשיו מי מפחד??"שאלתי
הם שתקו שלושתם.
צחקתי
הובלנו עליהם 3:2 וככה נגמר המשחק
"ישששששששששששש"צעקנו אני ואסף וחיבקנו אחד את השני
הם הסתכלו עלינו ואנחנו צחקנו
הסתכלתי על ליעד "מי אלופה???"שאלתי והוא הביט עליי והתקרב "את רימית"אמר
"אני אף פעם לא מרמה"אמרתי ונתתי לו כאפה חלשה בפנים והתחלתי לרוץ
"חכי חכי"אמר והתחיל לרוץ אחריי.
כבר התרחקנו מכולם "טוב דיי התעייפתי"אמרתי ונשכבתי על החול,נושמת בכבדות
ליעד גם נשכב על החול מתנשף
הסתכלנו אחד על השני "מה?"שאל
"כלום"אמרתי והפנתי את מבטי לכיוון אחר
הוא כבר התיישב
"רציתי לבקש סליחה על אתמול"עזרתי אומץ להתחיל את השיחה
התיישבתי לידו..
"גם אני התנהגתי לא בסדר לא רק את"אמר והביט בעיניי,רציתי לנשק אותו
"אתה צודק ליעד,אנחנו צריכים לנסות"אמרתי והוא היה בשוק,קם מהחול
התהלך ,לא הבנתי אותו"אמרתי משהו לא בסדר?"שאלתי
"כן"אמר
"מה?"שאלתי
"את לא יכולה לעשות את זה בתאל,ויתרת"אמר
"חשבתי שזה מה שרצית"אמרתי לא מבינה כלום ממה שהוא אומר,עמדתי ניסתי לעצור אותו מלזוז כל כך הרבה
"לא,את לא רצית.."אמר
"אבל אני אומרת לך שאני רוצה לנסות"אמרתי והבטתי בעיניו,עצרתי אותו אחזתי בידיו
הוא הביט על הידיים ושיחרר "אני יוצא עם סתיו"
תהנו ..תגובות?? 😁
עד שייש סוף סוף המשךךךךךךךךך
רק אל תעלמי לנו שוב 😊
QUOTE (לולו_סטייל @ 01/06/2012) עד שייש סוף סוף המשךךךךךךךךך
רק אל תעלמי לנו שוב 😊
אני לא נעלמת המשך יהיה ברגע שיהיו תגובות..שבת שלום (: 😊
סוף סוף המשךךךךךך
תיזהרי להיעלם לנו שוב !!!!!!!
תודה בנות..המשך במשך השבוע.. 😨
פרק - 17 -
הסתכלנו אחד על השני "מה?"שאל
"כלום"אמרתי והפנתי את מבטי לכיוון אחר
הוא כבר התיישב
"רציתי לבקש סליחה על אתמול"עזרתי אומץ להתחיל את השיחה
התיישבתי לידו..
"גם אני התנהגתי לא בסדר לא רק את"אמר והביט בעיניי,רציתי לנשק אותו
"אתה צודק ליעד,אנחנו צריכים לנסות"אמרתי והוא היה בשוק,קם מהחול
התהלך ,לא הבנתי אותו"אמרתי משהו לא בסדר?"שאלתי
"כן"אמר
"מה?"שאלתי
"את לא יכולה לעשות את זה בתאל,ויתרת"אמר
"חשבתי שזה מה שרצית"אמרתי לא מבינה כלום ממה שהוא אומר,עמדתי ניסתי לעצור אותו מלזוז כל כך הרבה
"לא,את לא רצית.."אמר
"אבל אני אומרת לך שאני רוצה לנסות"אמרתי והבטתי בעיניו,עצרתי אותו אחזתי בידיו
הוא הביט על הידיים ושיחרר "אני יוצא עם סתיו"אמר חשכו עיניי,בלעתי את הרוק
כמה טיפשה יצאתי,התחננתי אליו..
שתקתי לא יכולתי להוציא מילה "תגידי משהו"אמר ותפס את פניי,ניסיתי לסובב את ראשי אך הוא לא נתן לי,הבטתי בעינייו
"שיהיה לכם בהצלחה"אמרתי והמשכתי ללכת,ליעד רץ אחריי
----------------------------
הצלחתי להשיג אותה,אחזתי במותניה,סיבבתי אותה אליי,הצמדתי אותה לגופי,הלב פעם כל כך מהר.
"את משגעת אותי בתאל"אמר והצמיד את ראשו לראשי.
"דיי ליעד "אמרה ושיחררה את עצמה
"אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם"אמרה וחייכה
ושברה אותי.
"בוא נחזור,התרחקנו יותר מידי"אמרה וצדקה
הרגשתי רע,שכחתי מכולם גם מסתיו.
לא יכולתי לפגוע בה,בסתיו..
"בואי"אמרתי והמשכנו להתקדם לעברם,כבר לא חייכנו.
"איפה היית??"שאלה סתיו אין לי מושג מאיפה באה קפצה עליי,חיבקה אותי נישקה אותי
"סיבוב "אמרתי
סתיו הסתכלה על בתאל "נעים מאוד אני בתאל.."אמרה וחייכה
"היי אני סתיו"אמרה סתיו וחייכה
"מאמי בוא נכנס למים"אמרה סתיו
"בואי"אמרתי
-----------------------
כולם הסתכלו עליי,כאילו אני איזו מסכנה
הרגשתי נורא "מור בא לך ללכת להשתזף?"אמרתי למור למרות שלא רציתי להשתזף אלא לשבת לבד,להתרחק מכולם.
התיישבנו על השמיכה
"ידעת על זה?"שאלתי
"איך שהלכתם אסף אמר את זה"אמרה
"איזה טיפשה יצאתי , ממש התחננתי אליו,שנהיה ביחד"אמרתי
שמתי את משקפיי השמש שוב, "את לא טיפשה"אמרה
וחיבקה אותי
"יעבור,עכשיו יש לי דברים יותר חשובים יותר"אמרתי והתכוונתי לאבא שלי
"צודקת"אמרה
הפלאפון של מור צלצל זה היה נתי
אחרי שניתקה "בואי נחזור הביתה,כבר מאוחר"אמרתי
השעה היתה כבר חמש.
"בסדר"אמרה מור
אספנו את הדברים ניגשנו להגיד שלום לכולם ונסענו אליי הביתה
באתי לצאת מהאוטו ומור עצרה אותי
"בתאל חכי"אמרה
"מה?"שאלתי
"אני ..אני מצטערת אני אשמה"אמרה
חייכתי "מה פתאום נשמה שלי"אמרתי
"כן כן אני דחפתי אותך לעשות את השטות הזאת.."אמרה
"חחח יא גנובה שבי בשקט,הייתי עושה את זה איתך ובלעדייך את יודעת מה אני חושבת עליו"אמרתי וחיבקתי אותה
"נשמה את אין עלייך"אמרה וחיבקה אותי גם"טוב יאללה נהיית דבק"אמרתי והיא צחקה
"זה מאהבה"אמרה
"אני אדבר איתך"אמרה
"טוב מאמי,תהני עם נתי שלך"אמרתי
"תודה יקירתי"אמרה,המשכתי לביתי
הנחתי את הדברים במטבח,ועליתי לחדרי,הכנתי לי בגדים ונכנסתי לאמבטיה
דמעות פרצו מעיניי,לא יכולתי להיות יותר חזקה לאהבה הזאת.
נשברתי
איך התאהבתי,הלב שרף לי כל כך ...זה היה נורא..
ליעד אני כל כך רוצה להיות איתך,איך פספסתי אותך.
---------------------
"מה הם הלכו?"שאלתי את גיא כשיצאנו מהמים
"כן"אמר
אולי זה בגללי? חשבתי לעצמי
אחרי שעה בערך אני וסתיו נסענו לכיוון ביתה.
"נצא היום?"שאלה
"נראה כרגע אני עייף"אמרתי
"פשוש שלי תתעורר"אמרה לפתע
"מה?"שאלתי
"אתה לא פה!"אמרה
"עוד פעם השטות הזאת?"שאלתי זה כבר עיצבן אותי
"כן עוד פעם! אתה בכלל בטוח שאתה רוצה להיות איתי?"שאלה
"כן אני בטוח,תפסיקי עם השטויות האלה"אמרתי
"אז תהיה כאן,אני מרגישה שאתה מרוחק..לא פה"אמרה
"אני כאן אין לי איפה להיות..."אמרתי ובליבי ידעתי את האמת
"אני אוהבת אותך"אמרה
"גם אני"אמרתי ושתקתי
נשקתי לשפתייה והיא יצאה מהאוטו...המשכתי לכיוון ביתי.
-----------------------------
"הלו"עניתי לטלפון
"מה קורה?"זאת היתה מור
"בסדר מאמי"עניתי
"איך את?"שאלה
"רגיל"אמרתי
"מה עושה?"שאלה
"עוזרת לאמא שלי לארגן תיק לאבא
"דיברת כבר עם חגית?"שאלה חגית היא המחנכת שלי
"סיפרתי לה בקצרה"אמרתי
"אוקיי,רוצה לשבת איפשהו לאכול פיצה אולי ללכת לקניון?"שאלה
הסתכלתי על אמא והיא סימנה לי עם היד,לכי לכי
"בסדר"השבתי
"עכשיו השעה,8 עוד שעה טוב לך?"שאלה
"חצי שעה,אני רק אתארגן"אמרתי
"בסדר גם אני ניגשת להתארגן"אמרה
"בייי"אמרה וניתקתי
ניגשתי לחדרי, פתחתי את הארון מחפשת מה ללבוש
הוצאתי אוברול גינס צמוד קצר מהמם ,נעלי בובה שחורות השיער שלי היה פזור הסתרקתי ושמתי פופיון בצבע גינס התאפרתי מעט
התבשמתי ויצאתי מחדרי.
"אני לוקחת את האוטו"אמרתי לאבא
"בסדר,סעי בסהירות"אמר
"תהני"הוסיף נשקתי לחייו
"ביי"אמרתי ויצאתי מהבית.
נכנסתי לאוטו,נסעתי לאסוף את מור
היא כבר חיכתה בחוץ.
"איך היה עם נתי?"שאלתי
"מעולה כפרה עליו אני משוגעת עליו"אמרה
"אני שמחה שהכל בסדר בינכם"אמרתי
"כן,ישבנו במסעדה ביחד..היה לי טוב במיוחד שלא ראיתי אותו אתמול"אמרה
"ולמה זה?"שאלתי עצרתי את המכונית כשהגענו לחניה.
"היה לו איזה עיסוק"אמרה
"עיסוק?? עבודה?"שאלתי
"כן הוא עובד עם אבא שלו.."אמרה
"אהה יפה,לא נורא בשביל עבודה הכל שווה"אמרתי
"נכון"אמרה
נכנסנו לקניון טיילנו קנינו בגדים "אני רעבה"אמרה מור
"האמת גם אני"אמרתי
"מה נאכל?"שאלתי
"פיצה?"שאלה
"אני רוצה סלט,תאכלי את פיצה"אמרתי ..התיישבנו בגרג
מור הזמינה פיצה ואני הזמנתי סלט חלומי ופרישייק
"תגידי מור זה לא הבנים האלה שהכרנו בגן?"שאלתי הבטתי לשאר השולחנות
"וואי כן נכון,איך קראו להם?? תומר ו.."אמרה
"אפק?"שאלתי
"כן תומר ואפק"אמרה
"איזה קטע במקומות הכי לא צפויים"אמרה
"כן אה"ראיתי שאפק הסתכל "הוא הרבה יותר יפה באור מאשר בחושך"אמרתי
מור צחקה ,הרמתי את ידי ואמרתי שלום
אפק קם ממקומו ניגש אלינו "שלום יפיופות"אמר
"היי"אמרנו
"שוב לבד?"שאל
"אנחנו לא לבד"אמרתי
"יש לנו אחת את השניה"אמרה מור
והוא חייך"תרצו להצטרף?"שאל
לא רציתי לענות,לא היה לי כוח להיות עם בנים שהם לא ליעד אבל מור ענתה כבר "נשמח אם תצטרפו"אמרה
"בשמחה,אני אקרא לתומר ותכירו עוד חבר שלנו..בר"אמר
"בכייף"עניתי
אפק התרחק "לא היית צריכה להגיד להם לבוא"אמרתי בלחש
"תשתקי את צריכה לשכוח את ליעד"אמרה וחייכה
שתקתי.
הם התיישבו לידינו,מסתבר שהם עכשיו הגיעו וההזמנה שלהם אפילו לא הגיע,הם ביקשו מהמלצר להביא הכל לשולחן שלנו.
"נעים מאוד ,בר"אמר בר,הוא היה עם שיער שחור עיניים חומות נראה טוב,
""נעים מאוד"אמרנו ביחד אני ומור
דיברנו עד שהגיע ההזמנה שלנו
"חח בתאל את מהבנות שחיות על סלט?,"שאל תומר
"לא ממש לא,היום התחשק לי סלט"אמרתי
"טוב אם ככה זה מעולה,אני לא אוהב בנות שחיות על סלט"אמר אפק
"גם אני לא"אמרתי והם צחקו
"בתאל??"קראו לי
זאת היתה סתיו ."היי מה קורה?"שאלה והתקרבה לשולחן עם חברה שלה,
"בסדר"אמרתי
"אני רואה שאת עם צוות מתוגבר"אמרה וצחקה
"כן תכירי אפק, בר ותומר"אמרתי
"נעים מאוד"אמרה
"מאיפה אתן מכירות?"שאל תומר
"אני חברה של ידיד שלה"אמרה סתיו
"אהה"אמר תומר
"טוב נתראה ..אני צריכה לזוז להפגש עם ליעדי שלי"אמרה והלכה
שתקתי "ביי"לחשתי
ליעדי שלה?? טוב האמת שהוא באמת שלה,אבל מה לי ולה ..
"אני תיכף חוזרת אני ניגשת לשירותים"אמרתי ומור הסתכלה עליי
"כן גם אני ..שניה חוזרות"אמרה והלכה איתי לשירותים,נעמדתי מול המראה..
"מה לך ולה?"שאלה
"כלום,אין לי מושג.."אמרתי
"אולי ליעד סיפר לה על מה שאמרתי לו?"שאלתי
"לא יודעת,לא נראה לי.."אמרה
"שיהיה.."אמרתי
"בואי נחזור.."הוספתי
"יאללה תתעודדי,תראי איזה מדהימים הם.."אמרה
"כן,את צודקת"אמרתי
"אפק נראה לי מעוניין בך"אמרה
😊 😊 😊
פשוט עצוב..תגובה בשבועיים... 😕
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי