פרק 2 :
http://www.youtube.com/watch?v=Nv_SqpfBvPc
9:10 אולם הכניסה של פנימיית "אלון" .
"בוקר טוב לכל התלמידים והתלמידות, החדשים והותיקים. עוד שנה נפתחת בפנימיית "אלון" היוקרתית. " אמר המנהל, זקן כזה גבוה ולבוש מחויט. "אני מרטין , ואני המנהל שלכם. כל בעיה, בקשה, הערה.. אתם מוזמנים לפנות אליי" הציג את עצמו בחיוך. למזלי הספקתי להגיע בזמן ולא איחרתי על אף שנפלתי מקודם. המזוודות שלי היו בחדר המזוודות , ואני ישבתי ליד ילדה בלונדינית חמודה.
"בטח כולכם רוצים לשים את התיקים והמזוודות ולסדר אותם בחדרים אז אני אשחרר אותכם ואני אתן לכם שעתיים להסתדר בחדרים. עוד שעתיים נתכנס פה שוב להסברים על לוח הזמנים , התלבושת האחידה וכל שאר הדברים" אמר. הסתכלתי על כולם ובחנתי אותם מכף רגל ועד ראש. כל מיני סוגי ילדים היו פה. ישבו בזוגות,שלישיות,חבורות,לבד.. מכל סוג וכל צורה. יהיה מעניין פה. מעניין עם מי אני בחדר. 'הלוואי שיהיו בנות חמודות' לחשתי לעצמי בתקווה ועשיתי תנועת הלוואי כזאת.
"כל החדרים פתוחים עכשיו ואת הרשימות של החדרים תוכלו לראות ב3 לוחות המודעות פה בקומה ובקומות שלמעלה. חדרי הבנות הם הקומות הראשונות וחדרי הבנים הם 3 הקומות העליונות" המשיך להסביר. "אתם מוזמנים לקום ולבדוק, המזוודות שלכם כבר בחדריכם" הוסיף וחמולה של ילדים קמו והלכו לבדוק איפה הם נמצאים. קמתי מהר ממקומי לעבר לוח מודעות אחד שהיו בו מלא אנשים, פאק. אני נמוכה. התחלתי להידחף בין כולם עד שעמדתי מאחורי זה שהפיל אותי מקודם. איזה גוף מאחורה יש לו, חבל על הזמן..
"צ'ה, אתה יכול לבדוק בבקשה מריאנה אספוסיטו, אני לא רואה?" ביקשתי ממנו יפה כי הוא הסתיר לי. הוא הסתכל עליי וראיתי את הפנים שלו, הוא היה ממש יפה. עיניים חומות רגילות וחיוך יפה. "קלרו" אמר והסתכל על הרשימות. "חדר 234" הוסיף. "גרסייס, שמור על קשר" אמרתי והלכתי משם. 'חדר 234... ' מילמלתי לעצמי.
9:20 בנחה בחדרו.
"לולה הכל טוב?" שאלתי את לולה אחותי. "כן מצוין, אני בחדר 239" היא אמרה בקולה הרך. "אוקיי, איך הבנות?" "אחלה" "טוב, תשמרי על עצמך ודברי איתי" אמרתי לה. "ביי בנחה" היא אמרה וניתקה. אחותי היא הדבר הכי חשוב לי בחיים, יותר מהכל יותר מכולם. היא כלכך שברירה ועדינה. אני תמיד זה ששומר עליה. אם יקרה לה משהו אני אמות.
הסתכלתי על החדר שלי, ונשכבתי על המיטה. בינתיים רק אני הייתי בחדר, כל חברים שלי עדיין לא הגיעו.
נשמעו דפיקות בדלת. "היכנס" אמרתי ונכנס פבלו, החבר הכי טוב שלי. "אמיגו" אמרתי וקמתי לעברו ונתנו חיבוק. כל הקיץ לא התראינו, הוא היה בטיול לכל החופש. "מה קורה? איך היה?" "אתה לא מבין איזה מטורף היה, כמה ים,בנות, שמש,בירות אין אין כאלה דברים " אמר בחיוך. "אמרת בנות נדלקתי" אמרתי לו וצחקנו.
9:20 מר מגיעה לחדרה.
הגעתי לחדר, ישבה שם ילדה בלונדינית, זאת שישבה לידי במקום.
"אה, היי" אמרתי בבישנות והתקרבתי אליה. "מריאנה" אמרתי בחיוך. היא חייכה אליי בחזרה. "רוסיו" אמרה.
"אני אקח את המיטה הזאת" אמרתי והלכתי למיטה שלידה היו מונחות המזוודות שלי. "חדר יפה, וגדול" אמרתי בהתפעלות בוחנת את החדר והיא הנהנה. הוא היה צבעוני ודיי גדול. מגניב כזה.
"אז מאיפה את?" היא שאלה אותי. "מהדרום..ואת?" עניתי לה ובדיוק חשבתי על אבי. אני צריכה להתקשר אליו באמת. "פה ליד דווקא חח" "אה חח באמת? מגניב" אמרתי. "אם תרצי תוכלי לבוא אלי בסופי שבוע" היא הוסיפה. "איזו מתוקה,תודה רבה" אמרתי לה. פתחתי את המזוודה,והוצאתי ממנה את הפלאפון שלי והתמונה של אמא שלי נפלה. "שיט" צעקתי ורוסיו נבהלה. "מה קרה?" שאלה. קמתי מהר ולקחתי את התמונה ובדקתי שהיא בלי שריטות והכל בסדר ורק אז נשמתי לרווחה. "סורי צ'ה נבהלתי" אמרתי לה והיא צחקה "זה בסדר" אמרה.
"אבא, הגעתי" "כן ממש אחלה פה" "כן יש לי שותפה לחדר ממש חמודה" "כן תודה, גם אני" "אוהבת ונדבר יותר מאוחר.. ביי" דיברתי איתו וניתקתי. "זאת אמא שלך?" שאלה רוסיו והתקרבה אליי. "כן, זכרונה לברכה.." אמרתי. "אוי לא ידעתי.." היא אמרה. "זה בסדר.." חייכתי אליה. הסתכלנו שתינו על התמונה. "היא ממש יפה, וממש דומה לך.." היא אמרה והסתכלה פעם עליי ופעם על התמונה. "חח כן,היא מהממת.. בקשר אליי זה נתון שיקול" אמרתי ושוב צחקנו. "אוי שתקי" היא אמרה ונתנה לי צ'פחה כזאת. הסתכלתי עליה כאילו בשוק וזרקתי עליה כרית. היא הסתכלה עליי משועשעת וזרקה עליי גם. "פתחת מלחמה" אמרתי בהתלהבות ובצחוק והתחלנו מלחמת כריות כמו 2 ילדות קטנות. יופי.
"אממ.." אמרה ילדה שנכנסה לחדר שלנו.. היא גם הייתה בלונדינית. אני ורוסיו, שכבר היינו פרועות ומלאות בלכלוכים כאלה של הכריות עצרנו וחייכנו חיוך ביישני. הילדה צחקה. "למה את צוחקת?" שאלי בלחש ובנימוס. "אתן עושות מלחמת כריות ולא קוראות לי שותפותיי לחדר?" היא אמרה בפתיחות ומיד הורידה נעליים ואני ורוסיו חייכנו אחת אל השנייה. חמודה, בכלל שתיהן ממש חמודות. איזה כיף לי.
" אני חסמין אגב.. " אמרה. "מריאנה" "רוסיו" "אני אקרא לכן מר ורוצ'י טוב, קשה לי עם שמות ארוכים" היא אמרה וגרמה לשלושתינו לצחוק. "את חס אז" רוצ'י אמרה. כן, גם אני נדבקתי מחס.
המשכנו את המלחמת כריות בדיוק מאיפה שהפסקנו, שוכחות שהדלת פתוחה ויש עוד שעה וחצי להתארגנות...
10:45 מריה בחדרה עם טפי ולולה, שותפותיה לחדר.
"בואנו גורדה אל תלחיצי את לולה, היא נראית לי שברירית" לחשתי לטפי. "מה עשיתי הפעם?" שאלה טפי קצת יותר ברעש. לולה הסתכלה עלינו, היא כלכך ביישנית.. "לולי גורדה, בואי דברי איתנו.. כבר סיימת לסדר את הדברים" אמרתי לה והיא התקרבה אלינו בשקט. "אז, מאיפה את קרידה?" שאלתי אותה, מנסה לפתח שיחה. "סי מאיפה?" הוסיפה טפי. "בעיר ליד" היא ענתה חלושות. "אולי דברי יותר חזק!" אמרה לה טפי בחוסר טאקט המובהק שלה. "טפי שתקי" "אל תתיחסי אליה.." הוספתי וחייכתי אל לולה. היא הסתכלה למטה. "אני הולכת" אמרה לפתע. "לאן?" טפי שאלה. "לאח שלי, ניפגש כבר שם" היא אמרה,קמה והלכה.
"טפי את חייבת להפסיק להיות חסרת טקט!" אמרתי לטפי, יותר נכון צעקתי. "היא מעצבנת אותי, משחקת אותה מדברת חלש... גם כן.. " זעמה טפי. "טוב עזבי אותה, העניין עכשיו שלנו הוא.. " "בנים?" השלימה מצוין את המשפט שלי. חייכתי אליה חיוך גדול וצחקנו. "אני כבר הכרתי אחד, ושמתי לב לאחד חתיך מיא . את לא מבינה עיניים ירוקות שיער חום שרירי והגבר הכי סקסי שיש!" אמרתי בהתלהבות. "פשש.. יאים תמיד עושים לי את זה" היא אמרה וקרצה. "כאילו יצאת עם יא" "בטח שיצאתי" "טוב טפי.." "מריה! ברור נו החבר הקודם שלי היה מיא.." אמרה בגאווה וחייכה חיוך גדול. "החבר הקודם שלך היה פיטר.. על מי את עובדת גורדה?" אמרתי לה וצחקתי והחיוך שלה הפך לפרצוף עגום כזה.
11:05 כולם בכיתות , תדרוכים לכל כיתה. מר ורוסיו יושבות ביחד.
"טוב ילדים, אני לונה ואני המורה שלכם. כל הדברים שאתם צריכים תפנו אליי." התחילה המחנכת. קטנה עם עיניים גדולות ומשקפיים. שיער שחור אסוף לקוקו מוקפד מאוד. "הנה הכללים" אמרה וחילקה לכל אחד תקנון. חוברת עם 393939 עמודים. "איזה קל זה" אמרתי בלחש ומסתבר שכולם שמעו וצחקו. "גברת..." אמרה לונה המורה והסתכלה עליי במבט מפחיד. "מריאנה" המשכתי אותה. "תיזהרי בדברים שלך" אמרה המורה. "בכיתה שלי אתם לא תצחקו ולא תעירו הערות מיותרות, אתם שומעים?" היא הוסיפה וכולם השתתקו. "לנשום אפשר?" אמר אחד הילדים שישב מאחורה וכולנו שוב פעם צחקנו. "כיתה י'!!!" צעקה המורה והחרידה לנו את האוזנים. "תעמוד" היא קראה לאותו הילד. כולנו הסתכלנו אליו.
"מה השם?" "לוקה" הוא אמר בביטחון. "צא לי מהכיתה ולך להירשם על הפרעה חמורה" צעקה המורה. "בכיף קרידה" הוא אמר יצא ושוב פעם כולנו צחקנו. היא הסתכלה עלינו במבט ושוב פעם השתתקנו.
"כנראה שלא הייתי מספיק ברורה" "אתם פה כדי ללמוד! לא בשביל שום דבר אחר!!!!!!!! ואתם תתנהגו לפי הכללים שלי, מובן?" "כן המורה" אמרנו ביחד בחוסר חשק. אם זה מה שיהיה בפנימייה.. אני כבר מעדיפה לא להיות פה.
מקווה שתאהבו 😊
.jpg)
.jpg)
.JPG)
