התגעגעתי לכתיבה שלך (:
נראה סיפור ממש יפה
המששך
ססיפור ממש יפה,
אוהבת את הכתיבה שלך(:
שושי אני פותחת בשביתה עד שאת ממשיכה!
תודה :]
חחח קרמבה זאת תהיה שביתה קצרה כי היום יש לי מלא זמן פנוי
אז אני ימשיך 😊
קרעתי את המכתב וזרקתי אותו לפח. מה יכולתי לצפות?
שהוא יכבד אותי ויתרחק ממני?
הוא ל כיבד אותי אף פעם. הוא לא עמד בציפיות שלי אף פעם..
רציתי לשנוא אותו.
אבל שוב, לא הצלחתי.
פרק 6
הרגשתי את הצלקת בגב שלי צורבת. עיני הושפלו ושוב דמיינתי את פניו שלפעמים
נראו לי כל כך עדינות, אך ברגע השתנו ונראו לי מסוכנות ומפחידות.
"לוטם!...לוטם!!!!" שמעתי את אמא שלי צועק ולרגע התעוררתי מהמחשבות שלי.
הסתכלתי עלייה במבט ריק.
"מה קרה חמודה? למה את ככה?" שאלה אמא.
השענתי את ראשי על כתפה וניסיתי שלא לפרוץ בבכי. "שום דבר אמא, שום דבר" מלמלתי.
"את בטוחה?" שאלה אמא "את נראית מבולבלת"
"אני סתם עייפה" אמרתי.
בשנות ההתבגרות, מלא בני נוער מוצאים בעיפות תרוץ לכל דבר. לא פלא שההורים בטוחים שאנחנו אנשים עייפים.
"אז אולי תשני?" שאלה אמא.
"לא, אני לא עייפה" אמרתי. באותו הרגע לא ממש שמתי לב שאני סוטרת את עצמי.
הייתי מבולבלת מידי.
"אני כבר הפסקתי להבין את גיל ההתבגרות ברגע שיצאתי ממנו" אמרה אמא וקמה לעבר המטבח.
התחברתי למסנג'ר ושלחתי הודעה לאלון שבדיוק היום הוסיף אותי.
לוטם אומר/ת
שלום לחברי לכיתה.
אלון אומר/ת
שלום גם לך ילדה חדשה.
לוטם אומר/ת
ילדה חדשה, ילדה חדשה...אני מתחילה להתרגל לזה...
אלון אומר/ת
טוב מאוד, כי את תשמעי את זה עוד הרבה.
לוטם אומ/ת
חחחח...
נו? אז מה קורה?
אלון אומר/ת
בסדר מה איתך?
לוטם אומר/ת
ברוך ה'
אלון אומר/ת
ברוך ה' זאת דרך של אנשים כמוך לא להגיד שהכל טוב.
לוטם אומר/ת
באמת שלא..חחח אני תמיד אומרת.
למרות שיש משו בדבריך
אלון אומר/ת
ומדוע נפלו פנייך?
לוטם אומר/ת
חחח עזוב...משעמם לי.
אלון אומר/ת
אני בטוח שלא בגלל זה את עצובה.
לוטם אומר/ת
אתה רוצה לעבור לילדה החדשה בצרה?
אלון אומר/ת
תמיד אמרתי שאני טוב לב ונחמד. במה אני יכול לעזור לך?
לוטם אומר/ת
באלך לברוח איתי מהבית לכמה שעות.
אלון אומר/ת
חח בכיף...לאן נברח?
לוטם אומר/ת
לכל מקום רק שיהיה שקט
אלון אומר/ת
למה לא אמרת? בואי למועדון.
לוטם אומר/ת
שווו?
אלון אומר/ת
לא מכירה?
לוטם אומר/ת
לא ממש
אלון אומר/ת
תפגישי אותי ליד הבית ספר, אני יראה לך.
יצאתי מהמסן והחלפתי חולצה. הסתרקתי שמתי בושם ודורדראנט. מפתחות פלאפון מסטיק פה והלכתי לכיוון הבית ספר.
אלון עוד לא הגיעץ לא ציפיתי בדיוק שהוא יחכה לי שם.
הוא כבר אמר לי פעם אחת שהוא די מאחר.
אז חיכיתי חמש דקות ואז ראיתי אותו בא.
חייכתי אליו והוא סימן לי לבוא אחריו.
"אז מה זה בדיוק המועדון?"
"סתם מחסן מסריח שההינו עושים בו מסיבות פעם" אמר "עכשיו זה סתם מחסן שקוראים לו המועדון"
"אווו" אמרתי.
"המפתח שלו הרוב אצלי, לפעמים אחרים מבקשים ואני נותן והם צריכים להשאיר פיקדון למקרה ש...
יש שמה מלא דברים" הסביר אלון "סנוקר, פינפונק, קריוקי, מערכת הגברה ומחשב"
"קול" אמרתי.
"ויש שם גם די הרבה שקט, וזה מקום טוב למחשבות" חייך אלון.
"בדיוק המקום שאני צריכה" אמרתי.
"חשבתי כך" אמר אלון "עוד מהפעם הראשונה שראיתי אותך לפני יומים אמרתי לעצמי 'בונא לזאתי יש משהו עצוב בעניים'"
"חח מה?"
"בבאמת שיש לך" אמר אלון.
"עברתי הרבה" אמרתי בלי להוסיף לזה יותר מידי.
הוא נעצר מול מבנה די גדול אך לא יותר מידי. הוא נמצא באזור די נטוש של העיר. הוא פתח את הדלת שקצת החלה לחרוק.
נכנסתי פנימה והוא סגר את הדלת.
בחנתי את המקום. מבפנים הוא נראה די גדול. היה דלת אחת בקצה של השרותים ליד היה מעבר למה שראיתי
מכאן שהוא מסתבר כמטבח, בצד השני היה במה קטנה ומולו היה כאילו בר קטן.
במרכז היה שולחן סנוקר ושולחן פינקפונק והבחנתי במכונת קריוקי שהייתה על על יד הבמה.
אלון הדליק את האורות והתיישב על הבמה.
"זה אחלה מקום לחשוב בו" אמר אלון "אני עושה את זה די הרבה."
"על מה יש לך לחשוב?" שאלתי מסוקרנת.
"על דברים רגילים שילדים בגילי חושבים" אמר אלון.
"תן לי לנחש" אמרתי "בגדים ורכילות."
הוא חייך. "מכירה אותי יומיים אבל מכירה אותי טוב מכולם" אמר אלון "על מה את חושבת."
"כל מיני דברים?"
"תני לי לנחש...את לא חושבת עם 'האם החולצה הזאת מחמיאה לי או לא'" אמר אלון.
"הלוואי ואלו היו הדברים שמטרידים אותי" אמרתי.
הוא חייך. "טוב, אני לא יפריע לך" אמר אלון.
"אתה לא מפריע לי" אמרתי.
הוא ניגש לארון שהיה ליד הבר. "אוהבת מוזיקה?" שאל אלון.
"כן, יש לי אולי איזה חיבה למוזיקה" אמרתי.
הוא הוציא את הגיטרה. "אז לא יזיק לך אם אני ינגן נכון?"
"אתה מנגן?!" שאלתי.
"כן" אמר אלון ופרט על מיתר אחד.
הוא התיישב על הבמה והניח את הגיטרה עליו. התיישבתי לידו.
"אז מה תנגן לי?" שאלתי.
"את תשירי איתי?"
"אתה לא מעדיף לחסוך את הסבל הנורא הזה מעצמך?" שאלתי.
"יש לי אחו שצווחת באמבטיה, אני חסין" אמר אלון.
חייכתי. "תנגן" אמרתי.
הוא התחיל לנגן, ולח כמה שיות עד שהמנגינה נראתה לי מוכרת.
אלון הביט בי וסימן לי לשיר.
"אם קצת עצוב לך
רע וכואב,
אם את זקוקה לי,
יש לך גבר אוהב..אה אה.
אם שותקת שם לבדך,
תני לי בחושך..לאחוז את ידך
בואי נתחבק נלך לאיבוד
בואי נתחבק בסלואו צמוד
אם את אוהבת
בלילה החם
אם את פוחדת שכל מה שטוב נעלם
בואי לגעת,
בואי אלי,
כן את יודעת
אני ארקיד אותך לעולם
בואי נתחבק נלך לאיבוד
בואי נתחבק בסלואו צמוד,
בואי נתחבק נלך לאיבוד
בואי נתחבק בסלואו צמוד..
הדמעות שכל כך ניסיתי לעצור מלצאת פרצו להן בלי הפסקה, ככה במכה.
לא הצלחתי לראות כלום מבעד לדמות שהתאספו בעיני ולאט, לאט החלו לצאת בזו אחר זו.
אלון המשיך לנגן ולא עצר למרות שהוא הבחין שקולי כבר לא מלווה את שלו.
שהוא שר לבד.
"בואי נתחבק נלך לאיבוד
בואי נתחבק בסלואו צמוד
בואי נתחבק נלך לאיבוד
בואי נתחבק בסלואו צמוד..."
שהוא סיים את השיר הוא קם מהבמה. "קומי" אמר אלון.
הסתכלתי עליו וקמתי. ואז הוא חיבק אותי.
זה די מוזר שמישהו שמכיר אותך יום וחצי בא ומחבק אותך. אבל לי זה נראה כמו הגלגל ההצלה שלי
רגע לפני שאני טובעת.
"תודה" לחשתי לו.
"אין על מה" חייך אלון "מתי שתרצי"
ואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוו 😮
לא יוצא לי לקרוא הרבה סיפורים באתר ,
אבל מהרגע הראשון שהתחלתי לקרוא מהמילה הראשונה , מהמשפט הראשון
פשות התמכרתי . . כול יום רק מחכה שתמשיכי אותו .
אהההההההבתי 😊
טוב השביתה נפסקה ואני אפילו לא יבקש פיצויים על עוגמת הנפש שבהמתנה
כי הפרק פשוט מדהים
קצר(מאוווד בעיקר בשביל אחת שיש לה זמן) אבל הוא פשוט מושלם!
אני עם דמעות בעניים😁
אני אוהבת את אלון😉
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 😁^ ברוך ה'
תודה בנות =]]
מדהייייייייייייים [ !!! ]
התאהבתי באלון חחח D;
תממשיכי 😊
אתר האהבה הישראלי