היא אמרה,תיזהרי.

איזה יפה !!

אהבתי מאוד מאמי אבל תשתדלי לעשות פרקים יותר ארוכים ;]



מחכה להמשךך =P

פרק 3


שאר היום עבר לאט. לא הפסקתי לחשוב לעצמי מחשבות כמו 'למה הסכמת? מפגרת!' ו-'אם יצחקו עליי? אני הרי לא אחת שהולכת למסיבות',
או 'ומה אני אלבש? אני לא רוצה להראות מגוכחת,אבל אין לי בגדים ליציאות בכלל'.
מצאתי את עצמי חושבת מחשבות טיפשיות שכאלה,שלא הבחנתי בכלל במורה שעמדה לידי .
המורה גיכחה בגרונה,וגרמה לי להתעורר מן המחשבות שבהן מצאתי את עצמי.
הרמתי במהירות את ראשי אל עבר פנייה הזועמות והבחנתי בקמטים קטנים הנלווים עם הגיל המרומם של המורה,בצידי העין שלה.
המורה-"גברת הלוי. אני מאוכזבת ממך מאוד. ציון שכזה,עוד לא קיבלת." אמרה בקול רם,
בעוד היא חילקה לי את המבחן שלי,בספרות.
אני-"א..אני.. אני מצטערת.. המורה.. זה.. זה ל.א.. לא יקרה שוב." אמרתי מגמגמת והרגשתי איך סומק עז תופס מרבית מפניי,בעוד תלמידי הכיתה בוהים בי,
צוחקים ומתלחששים.
המורה-"אני רוצה שתגשי אליי בסוף היום. אני רוצה לדבר איתך." אמרה בפנים חתומות והמשיכה לחלק את המבחנים לשאר תלמידי הכיתה.
הורדתי את ראשי,וניסיתי להתמקד בכל דבר אחר,מאשר להרגיש את הרגשת הבושה שהתלוותה אל מבטי התלמידים.
לקראת סיום השיעור,העתקתי את כל מה שהמורה כתבה על הלוח,וכשסיימתי סגרתי את המחברת.
הצלצול נשמע,ואליו נלוו צעקות רמות של 'יששש!!' ו 'ברוך ה'. הסיוט הזה נגמר!'.
הכנסתי את דבריי לתיק,וחיכיתי לליאל שתסיים לסדר את חפצייה ושתצא יחד איתי מהכיתה.
כאשר אני וליאל כבר עמדנו לצאת מן הכיתה,המורה החליטה שהגיע הזמן לדבר איתי,ולעכב אותי מלהגיע הבייתה אחרי יום מייגע.
המורה-"מוריאל. אני רוצה לדבר איתך. תישארי בבקשה." אמרה בקול רם.
ליאל הסתכלה עליי בפנים שואלות,ואני עשיתי לה פרצוף מסכן.
אני-"לילי,זה בסדר תלכי הבייתה. נדבר בערב. אוהבת אותך." אמרתי לה והבאתי לה נשיקה,והיא הלכה לדרכה הבייתה.
ניגשתי אל המורה והתיישבתי מולה.
המורה-"מוריאל.. אני לא יודעת מה קרה לך. את היית מקשיבה תמיד בשיעור,אבל בשבוע האחרון,הראש שלך טרוד. בחיים לא קיבלת ציון כזה.קרה משהו?"
שאלה מנסה לדלות מידע.
אני-"לא קרה כלום המורה. מצטערת. אני אנסה להשתפר. אני לא יודעת מה קרה לי."
המורה-"קרה משהו בבית?"
אני-"לא,מה פתאום. המורה הכול בסדר איתי. אני אשתדל להשתפר. אפשר ללכת עכשיו?" שאלתי בחוצפה.
המורה-"כן,כן. תלכי לך. יום טוב." אמרה בחיוך,ואני קפצתי מכיסאי והלכתי לעבר הדלת.
באתי לצאת מהבניין שלנו,ופתאום קלטתי את יובל קופץ עליי.
יובל-"מורייאאל! מה נשמע? מה המורה רצתה? כמה קיבלת? את הולכת הבייתה?" הציף אותי בשאלות.
אני-"אממ.. מה?" שאלתי מבולבלת.
יובל-"מה המורה רצתה ממך? כמה קיבלת?" שאל יותר לאט.
אני-"אמ.. סתם.. היא אומרת שאני הדר.. אה.. למה אתה שואל?" שאלתי אחרי כמה שניות,עוצרת באמצע המשפט לא מבינה.
יובל-"אה.. לא סתם. את הולכת הבייתה תגידי?" שאל אותי מובך.
אני-"כן. למה?" אמרתי לו פונה לעבר היציאה.
יובל-"אה.. לא סתם. בואי אני אלווה אותך." אמר הולך אחריי.
אני-"יובל,אתה גר בכלל בצד השני של הבית ספר. הכול טוב איתך תגיד לי.?" שאלתי אותו עוצרת במקומי.
יובל-"כן,בטח הכול בסדר. מה,אסור ללוות ידידה הבייתה?" אמר ממשיך ללכת.
אני-"אה... בטח. ממתי אנחנו ידידים רק?" שאלתי עדיין במקומי.
יובל-"מעכשיו. ייאלה בואי." חזר על עקבותיו לעברי,מושך אותי מהיד לעבר היציאה לבית.
בדרך הבייתה הוא לא הפסיק לדבר,ואני הייתי שקועה רק במחשבות.
לפתע ראיתי שאנחנו עומדים ליד הבית שלי,אז נעצרתי.
אני-"טוב.. כאן אני גרה.. אז.. ביי." אמרתי לו פונה להיכנס לבניין.
יובל-"מה.. ככה אומרים ביי?" שאל אותי.
אני-"אה.. מה?" שאלתי מבולבלת.
יובל התקדם אליי נותן לי נשיקה בלחי וחיבוק קצר,ורץ לכיוון הבצפר בחזרה.
נשארתי מבולבלת על סף הכניסה לבניין,
ולפתע יצא השכן הזקן שלי עם הכלב. הכלב שלו רץ אליי במהירות,מנסה לקפוץ עליי, ואני ברחתי מימנו.
איכס. לא אוהבת כלבים.
נכנסתי לבניין ועליתי לבית שלי.
אכלתי את ארוחת הצהריים שחיממתי לי,והלכתי לחדר,שהיה צמוד למטבח,בהמשך המסדרון.
נכנסתי למחשב שלי,מתחברת למסנג'ר.
השעה הייתה כבר 5 אחה"צ. סיימנו ללמוד ב-4.
לאחר סקירה מהירה של אנשי הקשר המחוברים,העדפתי להיכנס לנוח טיפה במיטה.
החלפתי לבגדי בית נוחים יותר,ונכנסתי למיטה,עורכת לעצמי שעון מעורר ל-7.
שקעתי בחלומות.
לפתע שמעתי מתוך חלום ' שמנה דובה כונפה קומי יא מכוערת'. זה היה הקול של ליאל [?!]
קול זה התנגן לי בראש עוד מספר פעמים עד שכיביתי את השעון מעורר[אני יודעת. ?!]
ליאל הקליטה לי שעון מעורר לפני 3 שנים,כדי שאני אקום.
ומאז זה השעון מעורר שלי.
יצאתי מן השמיכה החמה, לוקחת בגדים תחתונים,ומגבת יבשה מן הארון,והלכתי לעבר המקלחת.
התקלחתי בזריזות,מותירה אחריי שביל ריח של סבון רענן.
הלכתי לחדר שלי במהירות,עוברת דרך המטבח,ולוקחת איתי בקבוק מיים.
לבשתי את הבגדים התחתונים ופניתי לארון,מתלבטת מה ללבוש .
בסופו של דבר,החלטתי ללבוש שמלה ארוכה,בצבע צהוב פרחונית שכזו,עם פרחים סגולים עלייה,וקישוטים מוזרים,שסבתי הביאה לי שנה שעברה,ועדיין טובה עליי.
אספתי את השיער בדוקים שכאלה,כך שהשיער יוצא החוצה,כצורת שמש ואת הפוני אספתי בסיכת סבתא שחורה,בצד השיער.
כאשר סיימנתי להתלבש ולסדר את השיער,לקחתי נעלי אצבע אדומות,והתקשרתי לליאל,לבדוק מה מצבה.
ליאל אמרה לי שהיא לא מרגישה טוב,לכן לא תבוא היום,וכשאמרתי לה שאני לא רוצה ללכת בלעדייה,היא שכנעה אותי ללכת בכל מקרה,
ואספר לה כל מה שהיא הפסידה.
השעה הייתה כבר קרוב ל-9 והחלטתי לצאת מן הבית.
הלכתי במשך כ-רבע שעה,והגעתי לביתו של יובל.
מוזיקה רמה נשמעה ברחבי הבית,ואורות צבעוניים קישטו אותו.
נכנסתי באיטיות דרך השער,עוברת בשביל הארוך,שהוביל לכניסה של הבית.
הדלת הייתה חצי פתוחה אז דחפתי אותה מעט,ונכנסתי.
בשנייה כל העיינים התמקדו בי,ונשמע צחוק רב מאוד.
כמה אנשים החלו לצעוק לי "פריקית!!" ו "מה זה הבגדים האלה?,מה זה השיער הזה?" , "מאיפה הדבר הזה צץ?" כל האנשים שם,עמדו סביבי,לא מפסיקים לצחוק.
ראיתי את יובל,עומד בצד,מסתכל עליי ולא עושה כלום.
הרגשתי דמעות מציפות את עייני,ופרצתי בבכי,מסתערת לעבר היציאה מהבית,בעוד צחוק האנשים מהדהד בראשי.
התחלתי לרוץ. לא יודעת לאיפה.
שמעתי את הקול שלי נקרא ברחבי הרחוב,אחריי.
"מוריאל!!!! מוריאל!!1 חכי לי!!" שמעתי מישהו צועק.
נעמדתי עוצרת במקומי,
ואז הרגשתי יד שסובבה אותי לעבר פרצופו של אותו האדם.
"אני מצטער. אני כ"כ מצטער." אמר מחבק אותי חזק.
התפרקתי על כתפו,מוציאה את כל תיסכולי עליו.
אני-"אל תצטער. אתה לא אשם." אמרתי לו מתנתקת מהחיבוק.
"אני ממש מצטער." לא מקשיב לדבריי.
אני-"אל תצטער. אל תצטער,יובל."

איזה חארות!!!
מדהים תמשיכי

אוי איזו מוכשרת אני. שלמות=למות.

*צנועה*

חחחח נבלה מה את מחמיאה לעצמך [אני רגילה לסמיילים במסן אז דמייני לך] -סנוב

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
איזו סנובי אני. D😁:😁
חהחה
-גאון,פשוט גאון-

מה הבעיה?
אני מוכשרת,ואני מודעת לזה. 😛

מקסים.
דיי להיות שחצנית [=

חיחי. :$
טוב זהו,יותר לא שחצנית 😛

פרקים מדהימים =]
תמשיכי .. 😊

QUOTE (אאללממווגגX @ 03/01/2009) חיחי. :$
טוב זהו,יותר לא שחצנית 😛
יופי, ככה אני אוהבת אותך 😊
מואה

QUOTE (נווופרי @ 03/01/2009) פרקים מדהימים =]
תמשיכי .. 😊
😉

QUOTE (koka15 @ 03/01/2009) QUOTE (אאללממווגגX @ 03/01/2009) חיחי. :$
טוב זהו,יותר לא שחצנית 😛
יופי, ככה אני אוהבת אותך 😊
מואה
חחחחחח ברוש אני מתה עליייייייייייךךךךךךך!!!!!!!
מווואאאהה!!

תודה רבה 😛

מחר בצהריים אני אעלה פרק נוסף 😛

סיפוןר מדהים

הם ממש זבלים ..אבךל השמלה באמת לא נשמעת משהו =P

המשך !!

מדהיםםםםםםםםםם
איזה כיף זה היה ארוךך

המשך בבקשה ..