היא אמרה,תיזהרי.

התחלתי ממזמן לכתוב סיפור נוסף. אני מקווה לא לאכזב אותכן.
אבל אני חייבת להודיע מראש.
ייקח זמן בין פרק לפרק,כי זה להעתיק למחשב ולשנות דברים בפרקים כי יש דברים שאני לא הכי אוהבת.
וזאת תקופה עמוסה עכשיו.
אני אשתדל להביא לכן פרק בפרקי זמנים קצרים ביותר שאני אוכל.

פרק 1 .

התעוררתי לעוד בוקר של לימודים.
קמתי מהמיטה בעייפות,ניגשת לאמבטייה.
לקחתי מגבת נקייה מהארון והתפשטתי.
התקלחתי בזריזות,התנגבתי,ויצאתי עטופה בחלוק רחצה לעבר החדר שלי.
לבשתי תחתון חמוד של טוויטי,וחזייה תואמת עם פושאפ.
לקחתי מכנס יוגה ארוך בצבע שחור,גופייה לבנה,ומעל חולצת בצפר שחורה.
לקחתי את התיק עם המערכת המוכנה שהכנתי אתמול,
שמתי בתוך התיק סווצ'ר שחור גדול,הימים כבר קרים יותר בזמן האחרון.
החלתי ללכת לכיוון המטבח עם התיק תלוי על כתף אחת שלי,בזמן שידיי עסוקות בעשיית 'עגבנייה' מהשיער שלי.
-----
הסבר קצר עליי.
קוראים לי מוריאל. אני בת 14 וחצי-עוד 4 חודשים 15,מחולון.
עייני הם בצבע דבש ירוק,ויש לי שיער שטני-בלונדיני.
אני אולי נישמעת כזאת פאקצה,מלאכותית. אני לא. אתם תראו בהמשך.
יש לי רק חברה אחת. קוראים לה ליאל.
אני לא אוהבת להיות עם הרבה אנשים. אני חושבת שמספיק רק חברה אחת וזהו.
יותר מדי גורם לצביעות.
אני וליאל ניתן לאמר שלא מהמעמד הגבוה.
אנחנו גרות בתל גיבורים בבתים בגודל סביר-גדול.
גם בבית הספר אנחנו לא ממש פופולאריות.
ליאל היא יותר טיפוס של אלה שחולמים בגדול,אבל לא עושים שום דבר בכדי להגשים את חלומם.
ואני יותר מאלה של המתבודדים. אני אוהבת להיות רק אני,והספרים שלי.
-----
הלכתי לחדר של אמא ואבא שלי והערתי את אמא שלי לעבודה.
אמא שלי היא מנהלת אגף של ביטוחי בתים,ואבא שלי,הוא מנהל סניף של ביתילי. הוא חוזר מאוחר בליהל והולך מוקדם בבוקר. אני לא רואה אותו כ"כ הרבה.
הלכתי למטבח,הכנתי לי כוס נס קפה עם חצי כפית סוככר,ושתיתי אותו בעודו חם.

יש לי אחות גדולה-בת 21,קוראים לה פריאל,
ועוד אח גדול,בן 18,הוא עכשיו בטירונות בצבא-קוראים לו אריאל,
ואח קטן-בן 7 וחצי,קוראים לו נתנאל.
[ מוריאל,פריאל,אריאל,נתנאל - WTF?! ]

אח שלי הקטן-נתנאל בא למטבח,כולו הפוך.
אני-"נתו'ש,בוקר טוב נסיך. אתה רוצה שאני אכין לך לשתות משהו?"
נתנאל-"בוקר טוב. באלי שוקו. את יכולה להכין לי?" חייך אליי חיוך מתוק והתיישב ליד השיש.
אני-"אין בעיה מתוק שלי."
לקחתי קצת שוקולית,וחצי כפית סוכר,שמתי בכוס יחד עם מים רותחים וחלב,ונתתי לו את הכוס החמה.
נתנאל-"תודה מורי." אמר ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי,ולגם לגימות קטנות מהשוקו.
חייכתי אליו חיוך רחב,ובדיוק נשמע צלצול הפלאפון שלי מהחדר.
התקדמתי לעבר החדר שלי בהליכה איטית,לוקחת את הזמן,ועניתי לטלפון.
"היי מורי." נשמע מהצד השני.
אני-"היי ליאלי. עוד 3 דקות את אצלי." אמרתי לה במהירות.
ליאל-"אין בעיה אני יוצאת עכשיו." אמרה וניתקנו.
שמתי את הנעלי אדידס השחור-לבן שלי,
ופתחתי את דלת הכניסה.
חיכיתי לליאל מספר שניות מחוץ לבניין שלי,והיא הגיעה כמצופה .
התחלנו ללכת לעבר בית הספר,והגענו במהירות לצידו השני של הקמפוס,
לצד של חטיבת הביניים.
עלינו במדרגות לקומה השלישית והגענו לשכבה שלנו.
התיישבנו בכיתה במקומינו,ושנייה לפני הצלצול ששניה לאחריו נכנסה המורה,נכנסו שלושת הבנים הכי שווים בחטיבה.
כל הבנות מז' עד ט' ואפילו כמה בנות מי' דלוקות עלייהם.
סתם חשבים.
בשנייה שהמורה נכנסה,היא הנחיתה עליינו צעקה רמה של שקט,וכל הכיתה השתתקה,והשיעור ה ת ח י ל .