רק אחרי שמאבדים מישהו, מבינים כמה הוא היה חשוב.

QUOTE (orchuna @ 16/12/2008) נחמד ביותר...אהבתי!
הממשך😛

פרק קצר...
קצת קשה לי לכתוב עכשיו, כי זה מלא שיחות ומצבים מהחיים הפרטיים שלי..
יום שני אני חוזרת מהפנימייה אז יהיה לי יותר זמן לכתוב..


"את באה איתי לדיסקו, זה מובן לך?" קרין חיבקה אותי בחרך חזרה לחדר מהחדר אוכל.
"אין לי חשק.."
"תקשיבי, את לא תשארי מבואסת כל השבת בגלל זה. אוקיי? תשתחררי קצת.."
"טובב..." יש בזה משהו. לפחות דיברנו(:



"אוווף קרין! הוא לא התקשר אתמול!!!"
"מה..?"
"כנראה הוא היה עייף או משהו..לא יודעת"
"יאללה גם כן אתם.."
"זה לא מצחיק!"
"מה נסגר איתכם? אתם ביחד?" לא ידעתי מה לענות.
"לפני שטסתי זה היה בור מאליו שהוא לא רוצה שיהיה בנינו משהו..כאילו הוא וויתר. אבל פתאום כל השיחות שלנו, הוא תמיד רוצה שנפגש, אנחנו מדברים המון..וזה עושה לי טוב. אוף, אני מבולבלת. זה משהו לא מוגדר."
"בדוק בפעם הבאה כשאתם נפגשים אתם ביחד רישמי!"
"יאללה בואי לחזרות"
"מאי, מה אני לובשת?" שאלתי את החיילת שלנו
"יש תלבושת מרינה המדריכה של שלגייה.."
"אני יכולה לראות..?"
"כן, את צריכה למדוד אותה לראות שהיא טובה עלייך.."
"אפשר עכשיו?"
"אני אל רוצה שתפסידי חזרות.."
"אני לא אפסיד! אני אעשה את זה זריז..בכל מקרה עד שכולם יתחילו..."
"מהר!"

"ואיי דנה, התפקיד הזה כ"כ את!" שיר אמרה.
"ישר חשבתי עלייך. זה תפור עלייך. את דומה לשילגיה!" גל אמרה לי.
הערב עבר מדהים. היינו טובים.

"מאמי?" התקשרתי בסוף הערב לאביעד.
"יפה שלי, מה נשמע?"
"בסדר..איפה אתה?" שמעתי קולות של אנשים.
"פה, במועדון בשכונה שלך..יש יומולדת לאביה. אני מצטער שלא התקשרתי אלייך אתמול..הייתי מסטול ושחכתי."
"טוב..תמסור לאביה מזל טוב.."
"רגע אור כבה ת'מוזיקה אני בטלפון!" שמעתי אותו צועק להם "טוב מאמי אני אדבר איתך יותר מאוחר.."

"קרין.דיברתי עם אביעד.."
"נו..?"
"הוא ביומולדת של חברה שלי..."
"אה"
"אוף עם הפנימייה הזאת..כל הזמן אני תקועה פה, במקום להיות שם, עם כולם!"

~ ~ ~ ~
"יפה שלי" אביעד ענה לי
"מה נשמע?"
"אחלה, מה איתך?"
"בפנימייה..."
"לא טוב לך שם?"
"נמאס לי פשוט. מבקום להיות בבית..להנות..למרות שכל החופש כבר הייתי בבית ואיפשהו זה נמאס וידעתי שזה חלק מהתוכנית בפנימייה..אבל עדיין..כבר נמאס לי להיות פה.."
"אז תעזבי.." הפתרון הכי קל הוא מביא לי.
"אני לא יכולה..." קשה לו להבין אותי..
"אבל רע לך שם..אני לא אוהב לראות אותך ככה..אם זה לא עושה לך טוב..למה להשאר?"
"גם בבית לא הכי טוב. אתה חושב שאני מעדיפה כל יום לריב עם ההורים? גם לזה אין לי כח.
גם אין לי לאן לעבור? למקיפים הגורעים אצלנו?!"
"אין לי מה להגיד לך.."
"זה בסדר..עזר לי להוציא את זה קצת.."
"מה ככה?"
"סתם, נראה לי אני אלך עוד מעט לישון..."
"עייפה?"
"אני כל היום ישנה פה...חחח"
"לא נורא..תנוחי קצת לפני הלימודים.."

מהמם [:

וואיי סיפור חמוד...מחכה להמשך😊

אהבתי המשך

יפפפה אהבתי תמשיכי (:

מדהים אהבתי 😊
תמשיכי ..

תודה בנות(:


"דנה?תגידי..את עשית את העבודה שאורנה הביאה לנו?" ירדן שאלה.
"כן.התחלתי אותה." עניתי בלי מצב רוח.
"ואיי אני לא מבינה כלום! את יכולה לעזור לי אחר כך?"
"טוב.."
אני כ"כ שונאת את זה. כשהיא צריכה משהו, היא כזאת נחמדה..כ"כ צבועה:\

משיט בדמיוני ורואה אותך מולי
אני אוהב אותך ילדה כשאת צוחקת
כל כך מושלמת ביופיך
נותנת לי את נשמתה
וכשעומדת למולי אני יכול לקרוא אותה

את, את בעינייך מספרת לי עולם
ובשפתייך את אומרת לי מילים שלא שמעתי אף פעם
וביופייך את מצליחה לגרום לי לא להישבר
כי ליבך, ליבך עושה אותי חזק יותר

כל הזמן אני חושב, מחפש בתוך הלב
לתת לך אהבה כמו שאת נותנת
להתרגש להתלהב ולא לחוש את הכאב
ולעשות אותך תמיד כה מאושרת

את, את בעינייך מספרת...

אני מקשיבה לשיר..ונזכרת בכל אותם הרגעים שהיו לנו ביחד.
רגעים מדהימים, שלא נראה שאי פעם אצליח לשכוח..

"נופ אני לא יודעת כלום!! אין לי מושג על מה הספר הזה מדבר..הסיכומים לא נראה לי יעזו כ"כ..מה אני עושה?" התבכיינתי בלילה לנופר.
"את רוצה שאני אספר לך היה מסופר..?"
"כן " היא סיפרה לי את כל הפרטים החשובים..הרגשתי שקראתי ת'סיפור..חח
"ואיי ממש תודה נופר!"
"זה לא בוחן קשה, מה את בוכה..השאלות מפגרות רצח..כמה בר קיבלה עם הסיכומים?"
"סביבות ה80..אולי יותר.."
"אז מה את רוצה?!" צחקה עלי והמשיכה למרוח קרם גוף.
"נופר..נשלח לו הודעה?"
"ל..?"
"אביעד..."
"איך שבא לך.."
"טוב, אני שולחת לו.."
'מאמי אתה שבת בבית?"' קיוויתי שהוא יענה לי שכן
'כן חיימשלי מחר אני חוזר' כ"כ שמחתי..כבר לא חשבתי יותר על הבוחן בספרות.

"קרין קרין! הוא לא סוגר שבת.." הודעתי לה בבוקר.
"באמת? איך את יודעת?"
"דיברתי איתו אתמול..הוא חוזר היום..יהיה כיף שישי אצלי, הא?"
"כן..רק תמצאי לי מישהו..ואנחנו מסודרות חחח"

"הלוואי שיעל לא באה היום!!" טל צעקה בהפסקה
"נראה לך? יש היום קופר.." ענו לה כמה בנות.
"מה קשור? היא עדיין יכולה לא לבוא.."
"טל..מה את חייה בסרט? את זאת שתמיד אומרת לנו שהיא תבוא..פתאום זה מה שאת אומרת?" כולם צחקו.
אחרי השיעור הלכנו לחדר ונכנסתי למקלחת לפני השיעור הבא
"מאמי.." אביעד התקשר(: עניתי לו עם חיוך.
"יפה שלי, מה קורה?"
"בסדר..מה איתך?"
"בסדר..שומעת, בסוף אני לא יוצא הבייתה.." באותה שניה ששמעתי את זה, כל החיוך שהיה לפני שנייה ירד כלא היה..

ממדהים , המשך !

תודה ברי(:

מאמממממממממממי
המששששששששך(:

QUOTE (-יסווו- @ 23/12/2008) מאמממממממממממי
המששששששששך(:
מדהים 😊

תודה בנות(:

"מאמי.." אביעד התקשר(: עניתי לו עם חיוך.
"יפה שלי, מה קורה?"
"בסדר..מה איתך?"
"בסדר..שומעת, בסוף אני לא יוצא הבייתה.." באותה שניה ששמעתי את זה, כל החיוך שהיה לפני שנייה ירד כלא היה..
"מה? למה?"התבאסתי.
"בסוף המפקדת החליטה שנשארים..אבל אני יוצא עכשיו עד מחר בבוקר"
"ואיי איזה מעצבנת היא..אל תחזור לשם!"
"חחח הלוואי והייתי יכול. כל כך רציתי לראות אותך"
"אני בפנימייה היום..איפה אתה עכשיו?"
"עוד מעט נוסע.."
"אין מצב את תיהיי בבית?"
"ממ חשבתי על זה..אבל אני לא בטוחה שיביאו לי לצאת..אולי תקפוץ לפנימייה..?"
"לפנימייה?"
"כן, נו..מה אכפת לך?"
"ככה? גם אני בא מהכיוון השני.."
"אוף נווו!!טוב אני אנסה למצוא איזה משהו..אני אדבר איתך כבר"
"טוב חייימשלי"

"ואיי נופר, אביעד בסוף סוגר שבת! כוסאמק עם הצבא המזדיין הזה"
"מה? איך את יודעת?"
"הוא התקשר עכשיו...הוא יוצא רק עד מחר..אני חייבת לצאת הבייתה!"
"תצאי.."
"טוב אני עפה לשיעור..נדבר."

"דנההה" שמעתי את לב צועקת לי. חיכיתי לה והמשכנו לכיתה.
"לב..תגידי..באיזה תירוץ אני יכולה לצאת היום לכמה שעות?"
"למה את צריכה לצאת?"
"לראות את ידיד שלי.."
"אוייש" צחקנו
"תגידי...שאת צריכה לקנות בגדים..שאת ממש חייבת כי אין לך..והיום את נוסעת עם ההורים.."
"ואיי טובה את בזה! גם מחר אני נשארת לעבוד פה צהריים אז מעולהה!!" שמחתי.
כבר חשבתי על השיחה שתיהיה לי עם המדריכה.

"קרין..אביעד התקשר..."אמרתי לה בהפסקה לפני השעתיים האחרונות
"איזה חמודדד..מה אמר?"
"שהוא לא יוצא שבת.."
"מה? איזה באסה!"
"חופשיי..אבל הועא היום בבית..עד הבוקר"
"תצאי הבייתה.."
"חשבתי על זה גם..אבל מצד שני, שיתגעגע קצת, לא?"
"לא יודעת..מה שבא לך.."
"אני אנסה לצאת.."

"קרין, אביעד מתקשר..למה דווקא באמצע שיעור? אוף!" לחשתי לה.
"תצאי..תגידי שאת חייבת!"
"עזבי. זאת רינה..מפחידה היא" צחקנו והיא הפנתה את מבטה עלינו

"בואי איתי החוצה..אני אתקשר אליו"
"מאמי..?" התקשרתי
"מה נשמע?"
"בסדר..מה איתך?איפה אתה?"
"באוטובוס..אין מצב את יוצאת הבייתה?"
"עוד לא דיברתי עם המדריכה..אני אנסה לשכנע אותה לצאת לכמה שעות.. היא חמודה כזאת, אוהבת אותי.."
"ממש תשתדלי טוב? אני מת לראות אותך.."חייכתי. היה קשה לשמוע אותו בגלל הרעש באוטובוס ובבצפר.
"אני אנסה..לא נראה לי שתיהיה לה בעיה. מתי את תיהיה בבית?"
"סביבות 5.."
"אה סבבה..ואיי אני ארביץ למפקדת שלך!! מה נראה לה בכלל?" הוא צחק "אביעד, זה בכלל לא מצחיק!"
"אין עלייך" חייכתי
"תקשיב, מתחיל לי שיעור..אני אתקשר להודיע לך מה נסגר"
"ביי מאמי"
אין ספק שהוא הביא לי כח לשיעור המשעמם הזה.

"היי מיכל" באתי למדריכה כולי חמודה כזאת
"היי דנה" חייכה "מה שלומך?"
"בסדר..תקשיבי..היינו צריכים לסוע מחר לקנות לי בגדים..אבל בגלל שאני נשארת לעבוד צהריים זה לא מסתדר..אז אמא שלי רוצה לסוע היום לקנות..יש מצב אני יוצאת לכמה שעות?"

מדהים מאמי [: זה סיפור אמיתי?

חג שמח 😊

מחכה להממשךך!!